ביאור הגר"א/אורח חיים/תקנ

ביאור הגר"א ‏ אורח חיים תקנ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א הכל כו'. ר"ל אף ע"ג דבזמן דליכא צרה רצו מתענין כו' פי' בסתה"א היינו רצו רוב ישראל ונסכמו שלא להתענות אין מתענין רצו כו' ועכשיו כבר רצו וקבלו עליהם ואסור כו'. ועתוס' פ"א דמגילה ה' ב' ד"ה ורחץ כו':

מיהו כו' אפילו כו'. מדאמרינן בפ"ד דפסחים עוברות ומניקות מתענות כו' מ' דוקא ת"ב וכמו שלשה תעניות הראשונות של גשמים ועס"ב וארבע צומות אלו שווין לג' תעניות ראשונות ובירו' פ"א הלכה ה' א"ר יוחנן כל תענית שב"ד גוזרין להפסיק אין עוברות ומניקות מתענות בם כו' ותנינן עוברות ומניקות מתענות כדרכן בת"ב וביה"כ כו' אתא רבי בא בר זבדא רבי יצחק כו' ע"ש:

ב

ס"ב צומות הללו כו'. דאין ת"צ בבבל אלא ת"ב בלבד כמ"ש בפ"א מ' דשאר תעניתים לא ובפ"א דמגילה שם אמרינן ורחץ בי"ז בתמוז ועתוס' שם ד"ה ובקש כו' ויש לומר דלא כו' אלמא שאר צומות אין דינא כת"ב וזה התירוץ מוכרח דתי' השני שם א"נ כו' הוא דחוק מדקאמר שם רבי לא כך הוה מעשה כו' וכי היאך טעה הלא זה היפוכו של דבריו אדרבה לכתחילה רצה לקובעו בעשירי ואף לדברי רבי אבא בר זבדא מאי ס"ד דרבי הא מתניתין היא בימי קדם זמן עצי כהנים ת"ב כו' ולתי' הראשון ניחא דלדבריו גם כן מחומרא כו' ועתוס' פ"א דתענית י"ג א' ד"ה וכל כו'. ובתוספתא פ"ב דתענית מה בין תענית צבור לתענית יחיד תענית צבור אוכלים ושותים מבע"י משא"כ בתענית יחיד ת"צ אסורין במלאכה ברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה משא"כ בתענית יחיד. וצומות הללו אינן תענית צבור כנ"ל אין ת"צ כו'. והרמב"ן בסתה"א כת' דמעיקרן של תקנה אסורין בכולן אלא כיון דתליא ברצו אבותינו לא רצו לנהוג בחומרות אלו וכ' מ"ש אלא ת"ב בלבד משום דאלו ברצו תליא והביא ראיה ממגילה שם שאמר רחץ בקרונה כו' שר"ל שעקר י"ז בתמוז לגמרי וביקש גם כן לעקור ת"ב דאי אפשר לומר שרחץ והתענה דהא אפילו ת"ב ביקש לעקור וכמ"ש בפ"ק דר"ה וירד ר"א ורחץ אבל לפי תוס' הנ"ל אין ראייתו מוכרחת ומכל מקום מ"ש דמתקנת הנביאים שוין לת"ב דאין תענית נקבע על ציבור אלא כעין ת"צ בכל החומרות ע"ש שהאריך וכל דתקון נביאים כעין דאורייתא תיקון דבריו נכונים והכתו' שקלן אהדדי צום הרביעי כו' עם ת"ב ואין חילוק ביניהם אלא בזמן שאין צרה. ונראה שרבי עקר הג' צומות מאלו החומרות לפי שבימיו נחו ישראל מהצרות כידוע בש"ס וכמ"ש הגאונים וז"ש רחץ בקרונה כו' שהוא עקרן מהדברים אלו וביקש לעקור גם ת"ב מאלו החומרות ולר' אבא בט"ב שחל בשבת מאלו הדברים ולא הודו:

ג

ס"ג כל כו'. עבה"ג ולא הזכיר במתני' אלא ט"ב משום דשאר ברצו תליא:

ואם חלו כו'. כיון דמסקי' דמתענה ומשלים דינו כשאר תענית כמ"ש בסימן תקס"ו ס"א ע"ש דלא כאגור ולאו דוקא לאנשי מעמד שהרי הקילו להם שאין מתענין כלל בששי:

ואם חופה וכו'. ע"ל סימן תקנ"ט ס"ט ומ"א שם ס"ק י"א וכ' הר"ש הלוי כו' ועמ"ש סימן תרפ"ו ס"ב:

ד

ס"ד בשבת כו'. כיון דברצו תליא ואינן קבועין וכמש"ל סימן תקס"ב סי"ב אבל תענית אסתר קבוע הוא כמ"ש הרמב"ם דברי צומות וזעקתם וכן כ' הראב"ד:

ומנהג כו'. דכבר קבלו עליהם כנ"ל:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.