שבות יעקב/ג/קיא
|
< הקודם · הבא > |
עגונה אחת שבעלה החליף ויש עדות שמת ונשאל קודם להגאון המפורסם מוהר"ר יחזקאל נר"ו אב"ד ור"מ דק"ק המבורג ושלש קהילות והאריך בשריותא דהאי איתתא ושלח אלי לחוות דעתי אף אני וזאת תשובתי:
הגיעני תשובתו הרמה מכח דהיתרה ומגודל ענוותנותו ורוחו הנשברה תרשני לומר כי היכי דלימטי שיבא מכשורה ואין מסרבין לגדולי תורה ובפרטות לשואל כהוגן ומשיב כשורה ותפלתי לאל עוטה אורה לבל אכשיל להתיר ח"ו ערוה החמורה או לאסור המותרה כי בשעת הסכנה כותבין אע"פ שאין מכירה וכפרש"י בסוגיא דיבמות דף קכ"ב ע"א שאם לא תאמין לזה לא תמצא אחר ותשב עגונה והנה שקלתי כל דבריו בפלס ובמאזני צדק והנה כבר מילתי אמורה בספרי ש"י ח"א סי' צ"ט בדין אי בעינן קדימת דברים במל"ת אם לא גם אי חיישינן לשאלה ולצרף סימני כלים עם סימני הגוף וכבר נדפס בשמי וזכרי ג"כ בספר חינוך בית יהודא מסימן קכ"ט עד סימן קל"ב גם בתשובתי ח' ב' סימן קט"ו וסי' קפ"ה ואין דרכי להאריך בדבר שכבר קדמו ראשונים ואחרונים כדבר שנאמרה ונישנית לא נשנית אלא בשביל דבר שנתחדש בה וכמבואר שם בתשובתי אף גם שאין אני מופנה מכל צד אך ורק לכבודו הרמה לא אחשה ואשר ישים אלהים אותו אדבר להשתעשע אותו עמו בהלכה ואלהים ינחנו בדרך אמת ואבא אל מסקנת דבריו למעשה שכתב מר וז"ל גם מזה אל תנח ידך להתיר עגונה זו שזה דעת הטור שאין חשש עד אחד בקטטה כי אם באמרה האשה תחלה מת בעלי כמ"ש הרא"ם בתשובה העתיק בכ"מ פי"ג מ"ה גירושין וע"ז האריך מכ"ת לסמוך ולהתיר עגונה זאת.
ותמה תמה אקרא שמכ"ת בנה יסוד קבוע על בנין רעוע כי דין חדש כזה שאין לו יסוד בגמרא כלל ולא בירושלמי גם הרי"ף והרמב"ם והטור ושאר גדולי פוסקי' ראשונים ואחרונים לא הזכירו חילוק זו כלל וכן הרא"ם שהביא בכ"מ הוא יחידאה בדבר גם הב"י בספרו על הטור והש"ע והד"מ לא הזכירו חילוק זו והשמיטו לגמרי ואין מלשון הטור שכתב לשון אפי' שום דקדוק כלל ולרבותא כתב כן הטור ואשינויא ניקו ונסמוך להקל הלא שערי תרוצים לא ננעלו ועיין ביבמות פ' האשה שלום דף צ"ג ע"ב ותוס' ד"ה עד אחד ביבמה ודף צ"ד ע"א ד"ה כי תבעי לך מתרצין בזה כמה קושיות שדקדק הרא"ם שם ועכ"פ משום איזה קושיא ודקדוק אין להמציא דין חדש להקל מה שלא הוזכר בש"ס ופוסקים ראשונים בפירוש ואדרבה מלשון סתימת דבריהם משמע להיפוך והטור עצמו שחיבר קיצר פסקי הרא"ש אביו ז"ל מבואר מתוך דבריו פ' האשה דבכל ענין אין עד אחד בקטטה נאמן וכן משמע באגודה והסברא נותנת לומר כן דאל"כ מה הועילו חכמים בתקנתם כל אשה שיש לם קטטה עם בעלה תעשה שלא תאמרה כלל תחלה שמת בעלה ותשכור עדים אע"ג דלאו כ"ע דיני גמירי מכ"ש נשים מ"מ היכי ראינו שמתכוונת לרמאות כדי להשמיט נפשה מבעלה הרשע ודאי תחקור תחלה אצל חכם במה האשה יוצאת ובמה האשה אינה יוצאת כדי שלא יהי' יגיעתה ויציאתה לריק כי לא שדי איניש זוז בכדי אלא ודאי נשתקע הדבר ולא נאמר בסתימות לשון הפוסקים דבכל ענין בקטטה לא מהימן עד א' אפי' היא אינה אומרת כלום תחלה ומעתה כיון דבקטטה לא מהימן עד א' גם זה שהחליף הוי כקטטה כדסתם רמ"א בש"ע סי' י"ז סעי' מ"ח בהג"ה בלי חולק ומ"ש מר שבש"ג חולק עליו האמת כן הוא וז"ל הש"ג שם ול"נ שלא אמרו אינה נאמנת בקטטה אלא כשהרגילה היא קטטה ע"י גירושין כמו שבארנו שגילה דעתה שאינה חפצה בו משא"כ כשהחליף ומרד בה או שהיה בעלה ליסטים הרי זו נאמנת עכ"ל ש"ג הרי דעיקר דעת החולק משום דס"ל דוק' בארגיל היא קטטה אינה נאמנות משא"כ בארגיל הוא קטטה ובאמת דעת רוב הפוסקים דאין לחלק בין ארגיל היא להוא וכ"כ הטור להדיא והרא"ם שם בכ"מ פי"ג מה"ג דלהרמב"ם אין חילוק בין ארגיל הוא להיא בקטטה דהיא עד א' לא מהימן לכן סתם רמ"א דהחליף הוי כקטטה ועוד נ"ל דאפי' אי נימא כדעת הש"ג דהחלוף לא הוי כקטטה ומהימן עד א' מ"מ בזה שהכניס רשעה זונה תוך ביתו ואין אשה מתקנאת אלא בירך חברתה וגם יצא בעלה לליסטים בעושה כל אלה רעות ודאי כ"ע מודה דהוי כקטטה וכן מבואר בתשובת הרא"ש סימן מ"ז שאלה ז' יע"ש גם בהגהות מרדכי דכתובת הובא בד"מ סי' א' כ' דטעם חרם ר"ג מ"ה שלא לישא אשה על אשה משום קטטה דיש לפרש כל קטטות אלו הפי' שהנשים עצמן יתקוטטו זה עם זה ולא עם בעלה מ"מ המקרא צוח והמסכה צרה כהתכנס גם בתשובת חכם צבי תשובה צ"ה כתב ג"כ היכא שהכניס צרה לתוך ביתו דהוי כקטטה אף דמסקנת דבריו דדוקא היכא דמוחזקת שקרנית מש"ה לא מהימנא או דחזינן לדעתה שרוצה להשמיט ממנו לאסור עצמה עליו כדי שירגשנה אז דוקא הוי כקטטה ולא בעינן אחר ע"ש דבריו באורך מ"מ בהחליף נראה דמודה דהוי כקטטה דודאי היא רוצה להשמט מבעל כזה וזה ברור לדעתו דאל"כ ודאי לא הי' מונע את עצמו מלהשיג על רמ"א כדרכו שאינו נושא ענים לראשון או לאחרון בהשגותינו ועוד נ"ל ראיה ברורה לדין זה מהא דאיתא בא"ה סימן קנ"ז ביבם שהחליף דאמרינן דאדעתיה דהכי לא קדשה להיות זקוקה לכנוס עם מי שהחליף יע"ש ק"ו בן בנו של ק"ו מי שיש בו כל הרעות האלה שודאי היא רוצה להשמיט ממנו בכל טצדקי דאפשר למעבד ומ"ש מר להסתייע מדברי הר"ן בתשובה ממה שמקשה בחלקת מחוקק שם וז"ל דלמה כתב הר"ן שם גבי מי שהחליף דהוי עד א' בדבר ולא כתב דהוי עד א' בקטטה והאריך מכ"ת בזה ולע"ד מעיקרא לק"מ דהר"ן נקט דינא דמפורש בהדיא בש"ס במכת דבר דהוי כמלחמה משא"כ דין מי שהחליף לא הוזכר בש"ס להדיא ומ"מ כיון דלמסקנת הפוסקים מכת דבר ועד א' בקטטה והחליף חד דינא להו ובת בקתא הוא ואטו כי רוכלא ליחשיב וליזיל מכל הלין טעמים אני חוכך קצת להחמיר גם בק"ע להר"ח שבתי בסופו כתב בדין דקטטה יש להחמיר ואין ולאו ורפיא בידי מ"מ אין אני אומר קבלו דעתי כי בודאי שאלה ששאל קדמי פתח בקטן כמוני וסיים בגדולי חקרי לב ואם מעלתו הרמה וסייעתו הם בפנים ולבם שלם בדבר לפי מהות הענין בשריותא דהאי איתתא אני מבטל דעתי באלפי אלופים נגד דעתו הרמה ובפרטות כיון דקי"ל בעד א' בקטטה אם נשאת לא תצא אין להחמיר לכתחלה כולי האי ואולי כמ"ש בתשובת הקודמת כל זה ולו ידיו רב לרחק או לקרב הק' כאש"ע יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |