רש"ש על המשנה/שביעית/ח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תוספות רבי עקיבא איגר
תפארת ישראל - יכין
תפארת ישראל - בועז


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
ר"ש
מלאכת שלמה
הון עשיר
יש סדר למשנה
רש"ש


דפים מקושרים

רש"ש על המשנהTriangleArrow-Left.png שביעית TriangleArrow-Left.png ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב[עריכה]

ברע"ב ד"ה לאכילה כו' בענבים כו' דיש בהן כו' וסיכה. תמוה דהא במשנה מבואר דלא יסוך יין: בשנ"א ומע"ש אסור כו' ובין טהורה כ"מ בגמרא דילן עי' בדבריו לקמן בפ"ב דבכורים מ"ב ומ"ש שם וכ"כ ר"ש פשוט דט"ס הוא וצ"ל רש"י כי כן כ' ביבמות שם ועמש"כ בסוכה (ל"ה) ראיה לדעתו ז"ל:

ד[עריכה]

ברע"ב ד"ה כשאלקוט כו' משום דמת"ח יהבי זה לזה כפי' הר"ש לכאורה גם בלא טע"ז מותר כמו במשנה דלקמן אבל נותן הוא לבייר לשתות ומה לי דמי שביעית ומ"ל פירות שביעית עצמן רק דקמ"ל הכא דאף דעדיין אין בידו הירקות ומחזי כמו שלוקח ממנו הככר באמונה ואח"כ משלם לו החוב מפירות שביעית אפ"ה שרי משום דמצויין. וה"ל כאלו הן כבר בידו וכ"נ שפי' הרמב"ם. ואולי הר"ש רוצה לפרש מותר דהכא כמותר דרישא דפירש דהככר אין בו קדושת שביעית כלל ודלא כהרמב"ם בחבורו שכ' ואותו הככר ה"ה כפירות שביעית:

ח[עריכה]

ואם סך יאכל כנגדו וכן במ"ט וחכ"א יאכל כנגדו. ק"ל דמאי מהני בזה שיאכל כנגדו הלא הפרי עצמו לעולם אסור [אולם מצינו כה"ג לר"א בע"ז ספ"ג וע"ש בר"ן ובר"ש בפ"ג דערלה מ"ז ולכאורה החליפו ר"א וחכמים שיטתן דשם בהא דלקמן מ"ט ואולי דזהו כוונת ר"ע במה שאמר שתוקו כו'] ועוד כיון שכבר כלה ונפסד איך יתפוס פדיונו ועי' במרובה (ס"ט) תד"ה כל הנלקט ולהמש"כ התוי"ט דלא הוי אלא קנסא א"ש ועי' סוכה (ל"ט) תד"ה מעות (מ' ב') ד"ה אין שביעית ועמש"כ בתרומות פ"ו מ"א:

יא[עריכה]

בפי' הרמב"ם שמפני כבודו אפשר כו' וכ"כ בחבורו פ"ה ה"כ. והראב"ד השיג א"כ לא ירחץ בשום מרחץ כו' ועיין בתוי"ט. ול"נ דל"ק דדוקא בזה יטעה לומר כמו דשרי בתבן של שביעית כמו כן שא"ד אפי' הנאכלים משא"כ משאר מרחץ מאין יבואו לטעות ודע שהרמב"ם שם כתב ברישא דאפי' בשכר מותר והראב"ד אוסר דהוי כסחורה והכ"מ כ' די"ל דלא נאסרה סחורה אלא בראוים לאכילה כו' ותמוה דהרי בפ"ו ה"ב כ' הרמב"ם דלא יצבע מקליפי שביעית בשכר מפני שזה עושה סחורה והרי הם ממין הצובעים ואפ"ה אסור הסחורה וה"נ ליישב קצת במש"כ הכ"מ לקמן פ"ז הט"ו כיון שעיקר הפרי ראוי למאכל אדם ע"ש ודוקא נקט הרמב"ם קליפים אבל המשנה לעיל (פ"ג מ"ג) סתמה ולא יצבע בשכר שאין עושין סחורה כו':

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף