יש סדר למשנה/שביעית/ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יש סדר למשנה ‏ שביעית ח

י

תוי"ט ד"ה האוכל פת כותים וכו' אבל התוספות בחולין וכו' ושם דף י"ג כתבו פתו וכו' הרי מוכח שאין גזירת פתן אותה הגזירה שגזרו עליהם להיות כעובדי כוכבים לכל דבריהם וכו' וצ"ל ג"כ וכו' מהנך דאמרו לפני ר' עקיבא נתיסדו וכו' ע"ש. הנה ברור דז"ש התוי"ט שגזרו עליהם להיות כעובדי כוכבים לכל דבריהם. אין כוונתו על מה דאיתמר בחולין ו' ר' יצחק בר יוסף שדרי' ר' אבהו לאתויי חמרא מבי כותאי וכו' וספר דברים לפני ר' אמי ור' אסי ולא זזו משם עד שעשאום עובדי כוכבים גמורין וכו' דא"כ למה לי' להתוי"ט לכל האריכות הזה. הלא ודאי דאי אפשר לפרש המשנה ע"פ הגזירה שגזרו ר' אמי ור' אסי שהיו בימי אמוראים. אלא הכוונה שכתב שגזרו עליהם וכו' היינו ממה שגזר רבן גמליאל על השחיטה מטעם שמצא להם דמות יונה בהר גריזים ונעשו מומרים לעבודת כוכבים כדמסיק הש"ס שם דר"ג ובית דינו נמי כר' מאיר דגזר עליהם ס"ל ולדעת תוס' שם ה' ד"ה רבן גמליאל ובית דינו נמנו על שחיטת כותי ואסרוה היינו ר"ג דיבנה ע"ש וידוע דר' גמליאל דיבנה ור' אליעזר סתמא בכל הש"ס שהוא ר"א הגדול בן הורקנוס בדור א' הוו [וזה שסיים התוי"ט לכל דבריהם לאו דוקא אלא סירכא דלישנא נקט] רק אל זה אביט אולי יעלה בידי אמיתת הענין בפי' משנה דהכא שנכנס התוי"ט בדוחק וצריכין לפרש ג"כ דהך דמכאן וכו' דבדר"א מהנך דאמרו לפני ר"ע נתייסדו ע"כ והוא דוחק גדול שר"ע משמי' דר"א יחלוק על כל הנשנית בפ' דר"א בזה ולכן קרוב הדבר לומר דהכא במשנתינו אמרו לפני ר"ע אומר הי' ר"א כל האוכל פת עובד כוכבים כאלו אוכל וכו' והיינו כפי גזירה שגזרו ב"ש וב"ה בי"ח דבר כמבואר שבת י"ז ובע"ז ל"ו ור"ע השיב שתוקו לא אמר לכם מה שר"א מיקל בו כיון שלא נתפשטו איסורו בכל ישראל ולא קיבלו כמ"ש תוס' בע"ז ל"ה ד"ה מכלל וכו'. ואל תתמה כי פעמים הרבה נמצא לפנינו עובד כוכבים או נכרי או מצרי והכוונה כותי וכן להיפך. ואפרט אחת מהנה בסוגיא [שעמד עליו התוי"ט] בחולין י"ג דתנן במשנה שחיטת נכרי נבלה ומסיק עלה בגמ' דאי ר"א האמר סתם מחשבת כותי לע"ז וכן באותו ענין בסוגיא דחולין ל"ח דתנן במשנה השוחט לכותי שחיטתו כשרה ור"א פוסל אמר ר' אלעזר אפילו שחטה לאכול לכותי וכו' שסתם מחשבת כותי לע"ז. וכן בגמ' שם כמה פעמים שסתם מחשבת כותי ונזכר ג"כ ענין זה שם קט"ז ובגיטין מ"ה ובכל אלה המכוון על נכרי עובד כוכבים כדאיתא נמי במשנה שבמשניות מ"ז פ"ב דחולין השוחט לנכרי שחיטתו כשרה ור"א פוסל אפי' שחטה שיאכול הנכרי וכו' שסתם מחשבת נכרי לע"ז. ורבים כאלה אם אמרתי אספרם מחול ירביון. ולא אעלים מה שקרה לי עם שר מלומד אחד ששאל מאתי הן לבי ולבך ידע שאין אתם שונאים לנו אדרב' ככם היום מתפללים ומבקשים שלומינו. אך בזאת יאות לי שתאמר אלי פירוש על המאמר טוב שבגוים הרוג. והי' תשובתי אליו דבר זה כבר נשאל וחכמי ישראל השיבו ע"ז כמבואר בשבט יהודה. אבל אגיד לך את הרשום בכתב אמת שכתבתי בס"ד בפרושי למס' סופרים סוף פט"ו תני ר"ש ב"י הטוב שבעובדי כוכבים בשעת מלחמה הרוג ע"כ. וכתבתי אין ספק כי הנוסח' ישרה היא הטוב שבמצרים הרוג. וכ"כ רש"י בנמוקי החומש פ' בשלח י"ד פ"ז וכל רכב מצרים ומהיכן הי' הבהמות הללו וכו' מהירא את דבר ד' מכאן הי' ר"ש [והיינו רשב"י כנודע דכל סתם ר"ש היינו רשב"י] אומר כשר שבמצרים (בשעת מלחמה) הרוג ע"כ. והראיתי לו כמה מקומות בדפוסין ישנים שהחליפו עובד כוכבים למצרי ומצרי לעובד כוכבים. והכא ממקומו מוכרח דצ"ל טוב שבמצרים דזיל בתר עיקרו דלא למד ר"ש ב"י דבר זה אלא ממה שעשו המצרים דאפי' הירא את דבר ד' נתן בהמותיו לרדוף אחר בנ"י מרוב שנאתם עליהם ולהכי דייק הטוב [כלומר אפי' הירא את דבר ד'] שבמצרים הרוג. ואף גם זאת לא התיר אלא בשעת מלחמה שמרוב שנאתו לא יחמול ולא יכסה אפילו הטוב שבהם ר"ל המצרים. והי' השר סר למשמעתי. ויאמר אהבתיך וגם את דבריך אהבתי. ודע דכתבתי עוד דבנוסח האמיתי ע"פ רש"י שזכרתי יתיישב קושי' תוס' בע"ז כ"ו ד"ה ולא מורידין וכו' ע"ש. נראה דלא הי' גרסתם במס' סופרים כמו שהיא לפנינו בהדיא במס' סופרים גופי' בשעת מלחמה. ויתכן דחכם אחד כתב מלות אלו בשעת מלחמה על הגליון ע"פ דעת תוס' ונדפס אח"כ בפנים כמו שאירעו בכמה עניינים. ועתה אשובה לחזק דברות הראשונות דברי תוס' בחולין ד' אשר העתיק התוי"ט. דע דכן לשון תוס' בגיטין יו"ד. אהא דתנן מצת כותי מותרת וכו' ר' אליעזר אוסר לפי שאין בקיאין בדקדוקי מצות כישראל. ד"ה מצת כותי מותרת וא"ת והלא גזרו על פתן כדאי' בפ' דר"א לפי שהיו מבטלין בנין בהמ"ק בימי עזר' וקתני התם מכאן אמר ר' אליעזר כל האוכל פת כותי וכו'. ובקדושין ע"ו ד"ה מצת כותי מותרת וא"ת והא אמרינן בפ' דר"א כל האוכל פת כותי כאילו אוכל בשר חזיר וכו'. וכן הקשו תו' בחולין הנ"ל. ולכאורה ה"א דעל ת"ק דאמר מצת כותי מותרת לא קשיא להו דמנ"ל דת"ק ס"ל דגזרו על פת כותי. רק עיקר קושייתם היא לר' אליעזר דאוסר ותלי טעמא לפי שאין בקיאין בדקדוקי מצות משמע הא אם היו בקיאין הוי שרי וקשי' להו דר"א אדר' אליעזר דאמר בפ' דר"א מכאן אמר ר"א כל האוכל וכו' אכן לפמ"ש התוי"ט דאליבי' דר' עקיבא לא אזלי הך דתניא בפ' דר"א. א"כ לא מקשו תוס' כלום שהרי אפילו ר' אליעזר גופי' לא ס"ל הכי [אליבא דר' עקיבא דהעיד שר' אליעזר מיקל בו] מכ"ש שיש לומר הכי לדעת ת"ק. אבל לפמ"ש דבמשנה דהכא איירי בפת עובד כוכבים ולא בפת כותי מקשו תו' דר"א אדר"א. אמנם בגוף הנוסח' בדר"א שהעתיקו בגיטין יו"ד ובחולין ד' מכאן אמר ר"א כל האוכל פת כותי וכו' אכן בחולין י"ג העתיקו תוס' מכאן אמרו כל האוכל וכו' וצ"ע ג"כ בפ' דר"א עצמו בפל"ח אחר שהאריך בסיפור ענין הכותים שהריעו לישראל ועכבו מלאכת שמים תנא מה עשה עזרא זרובבל וכו' ומנדין את הכותי וכו' ובחרם ב"ד התחתון שלא יאכל אדם מישראל פת כותי עד עולם מכאן אמר כל האוכל בשר כותי כאילו אוכל בשר חזיר ואל יתגייר אדם כותי וכו' ונוסח' כזה איתא בשני דפוסים רק בדפוס אחד איתא מכאן אמר כל האוכל בשר כותי וכו' ובדפוס אחר' איתא מכאן אמרו כל האוכל בשר כותי וכו' ועכ"פ היה נח לי לפי אותו הנוסח' מאי דאיכא למידק לפי שהעתיקו התוס' מכאן אמר ר"א כל האוכל פת כותי וכו'. קשיא מאי חידש בזה מעתה הלא להדיא גזרו ע"ז עזרא וזרובבל. ומנדין אותן בחרם ב"ד שלא יאכל אדם מישראל פת כותי מעולם אבל לפי הנוסח' בשר כותי אתי שפיר והיינו שחיטת כותי [והיינו כמו שגזר ר"ג דיבנה על שחיטת כותי] שוב עיינתי בילקוט מלכים רמז רל"ד והעתיק ככל הכתוב בפ' דר"א [בשם הפסיקתא] ובחרם ב"ד העליון והתחתון שלא יאכל אדם מישראל פת כותי מכאן אמרו כל האוכל פת וכו' על מה שהחרימו עזר' וזרובבל וסייעתם בפירוש שלא יאכל אדם מישראל וכו' כמ"ש למעלה. ועתה הקורא את אשר הצבתי הנה. נבון תחבולות יקנה:

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.