תפארת ישראל - בועז/שביעית/ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תפארת ישראל - בועז ‏ שביעית ח

(א) כ' ע"ר רבינו הגאון אאמ"ו זצוק"ל וז"ל ק"ל מ"ש סיכה לכלים דאסור כמ"ט ומ"ש צביע' דמותר בפ"ז מ"ג. ואת"ל שמן דחזי לאכילת אדם שאני. [והנה קול עלה נדף. צפצפה שמו כאוב מארץ קול בנו ותלמידו. ומה יענה הרמב"ם פ"ה משמיטה דפ' דצביעה מותר אפי' במאכלי אדם ול"מ הי' נ"ל כיון דהיתר צביעה ילפי' מלכם לכל צרכיכם כירושלמי רפ"ז דשביעית. א"כ צבע יופי המלבוש הוי טפי הנאת הגוף ומחשב טפי לכם מסיכת המנעל שאינו אלא צורך המנעל שלא יקרע מהר. וריכוך העור. אינו אלא שומר ומציל הרגל מצער. והצלה אינו הנאה] עכ"פ ק"ל כיון דבגד שצבעו בקליפי שביעית ידלק (כב"ק דק"א). א"כ למה יצבע והרי יהי' אסור. ונ"ל דבב"ק מיירי בצבעו לאח"ז איסורו דדמי לקליפי ערלה. משא"כ בצבע בשביעית קודם ביעור הו"ל בזמן היתר כקדם ביטול לאיסור לעיל פ"ז. [אמר בו"ת כדברי ע"ר הגזצוק"ל כתב ג"כ רכ"מ (להל' שמיטה פ"ז הי"ג) דבצבעו קודם זמן ביעור הו"ל כמבוער. אולם לפעד"נ באותו שא"צ ביעור מותר לצבוע כפ"ז סי' ל']:

(ב) כ"כ הר"ב. וכ' עלה רבינו הגאון מהו' עקיבא שליט"א [באות לז] וז"ל ותמהני הרי במע"ש כ' ואכלת ושתיי' כו' לארויי דלא נימא דמשום טומאה הותר ההבערה. יע"ש עכלה"ט. ויען הסריס הן אני עץ יבש. דלפע"ד כוונת הר"ש ור"ב דעכ"פ אשכחנא מע"ש טהו' דמותר בהדלקה בשעת בעורו. דהרי פשטא דקרא דלא בערתי ממנו אשעת בעורו קאי. ואע"ג דשלא בשעת בעורו אינו מותר כ"א באכילה שתיי' סיכה. עכ"פ בשעת בעורו דמותר לאבדו ולשרפו. והשבתתו בכל דבר. וכ"כ הרמב"ם (פי"א ממע"ש ונ"ר) וז"ל שורפו ומבערו וכו' ואז וודאי מותר נמי להדליק. ואדרבה הכי שפיר טפי דבהדי דשריף ליה מתהנה מיניה משא"כ כשהוא טמא אי אפשר בהדלקה. השבני רבינו הנ"ל אם כן למה נקט הר"ב קולת שביעית ממע"ש במע"ש טמא. הרי ממע"ש טהור נמי קיל. דהיינו שלא בשעת בעורו עכלה"ט. ולפעד"נ משום דבשביעית נמי איכא גוונא דאסור בהדלקה. במיוחד רק לאכילה כפת שביעית. דלאכלה אמר רחמנא ולא להפסד. אלא על כרחך ה"ק מתני'. בשביעית איכא גוונא דמותר בהדלקה. משא"כ מע"ש טמא ותרומה טהורה ליכא גוונא דשרי בהדלקה. אבל מע"ש טהור דומה לשביעית דאיכא נמי גוונא דשרי בהדלקה בשעת בעורו. להכי לא מצי הר"ב למנקטיה:

(ג) וכתב עלה רבינו הגאון אאמ"ו זצוק"ל וז"ל ק"ל אפי' שלא באגודה ליתסר לב"ש. דהרי לב"ש גם לאכול בטובה אסור מדדמי למכירה כפ"ד מ"ב. ונ"ל התם שהמלקט יחזיק טובה לבעל השדה. זה אסור. דרחמנא אפקריה. אבל מי שתלשו וזכה בו כבר. וודאי בלקט והותיר מותר למכרו. ומה"ט צריך להבליע דמי אתרוג בלולב דשמא לקטו הע"ה למכרו:

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.