רש"ש על המשנה/מעשר שני/א

רש"ש על המשנה ‏ מעשר שני א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ואין מחליפין אותו. נ"ל דאשמעינן דאפילו מע"ש על מע"ש אין מחליפין. וכן תפרש הא דול"י אדם כו' וכ"מ אח"כ להרמב"ם בחבורו: שם אבל נותנין זל"ז מת"ח. עמש"כ בזה בפסחים (ז') בס"ד:

ב

ברע"ב ד"ה תמים חי. וה"ה נמי שחוט (כ"כ הרע"ב הרא"ש). הל"ל וכ"ש שחוט דהא אפילו בכור דנמכר תמים חי אפ"ה א"נ שחוט לר"נ כדא"ל ולרבא כדא"ל בתמורה (סד"ז) ועתור"ע אות ג': שם בתוי"ט ד"ה הבכור כו' וכתב הרמב"ם ושמא תאמר כו'. לכאורה מה זו שאלה לרבא שם דמוקי לה בזמן הבית. יכול למוכרו לכהן אחר להקריבו. ולר"נ דמיירי בזה"ז פשוט הוא דר"ל דמוכרו ליאכל במומו כדינו: בתור"ע אות ו' ע"ש. לענ"ד מלשון דאר"נ שם לאשמעינן דבזה"ז נמי מוכרין כו' משמע דבזמן המקדש ודאי יש היתר מכירה והיינו ע"כ בשחוט. ור"ל דאי תנא תמים לחוד ה"א דמיירי דוקא בזמן המקדש ובשחוט. להכי תני ג"כ חי לאשמעינן דיש היתר נמי בחי ובזה"ז. ונ"ל דזהו דעת התוי"ט בקדושין (נ"ב ב') בתד"ה המקדש. ודעת התוס' שם משמע דאסור ע"ש:

ג

בתוי"ט ד"ה אינו נלקח כו' עי' עירובין פ"ג ה"ד בהגהות הרש"ש:

ד

סלי זיתים כו' ל"י דמי הכלי לחולין. נ"ל פי' דהמעות שכנגד הסלים קדושת מעשר עליהם ביד המוכר. דכיון דבשום מקום אין דרך למוכרן עם הסלים ה"ל כקונה מד"מ הסלים בפ"ע ודינייהו כלוקח מים ומלח כו' במשנה דלקמן דל"ק מעשר ולא יצאו המעות לחולין (ובפי' הרמב"ם שם ט"ס וצ"ל ולא יצאו וכ"ה בהרע"ב) משא"כ בכדי יין כו' לפי שיש מקומות שמוכרין ביחד עם היין ה"ל כמו בהבלעה דשרי. רק דקנסי ללוקח שיאכל כנגדן. ובקל יש לחלק בין זה להא דקדושין (נ"ו רע"ב):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >

מעבר לתחילת הדף