רש"ש/קידושין/נג/ב

רש"ש קידושין נג ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא א"ר יעקב שמעית כו'. כה"ג סוכה (יב) וש"נ:

שם ור' יעקב איפכא מסתברא כו'. עי' פרש"י ור"ל דלהכי מספקא ליה. וא"כ לענין פירושא דמתניתין לא שבקינן מאי דפסיקא ליה לר' ירמיה משום ספיקא דר' יעקב כמש"כ הפוסקים בכ"ד. לכן ל"ד התוי"ט במש"כ בפירושא דמתני' ופליגו אמוראי כו' ורי"א איפכא מסתברא כו':

שם אלא הקדש בשלמא איהי לא ניחא לה. כצ"ל:

רש"י ד"ה משום אונסא דאורחא. שאפילו תמכרנו דמיו נתפסין בקדושתו. לפי מה שפי' הרע"ב בפ"ד דמע"ש מ"ו דהא דתנן בפ"ק אין מוכרין אותו היינו להוליכו לירושלים ולא שיהי' המעות נתפסים כו'. ושם בפ"ק פי' דמתניתין איתא כר"מ והוא מירושלמי. מוכח דלר"י מותר למכרו אף שלא יהיו הדמים נתפסים. אולם שם בפ"ק בירושלמי איכא מ"ד דאפי' לר"י אסור למכרו ע"ש ובשנ"א. ועי' ביבמות (עג) בתד"ה נכסי כהן ובע"ז (סב ב) בד"ה העלה. ועי' לקמן (נו) ובפרש"י דמוכח דבהמה טמאה וכו' אין נתפסין בקדושתו:

רש"י ד"ה לא קנה. ואין מעילה לר"מ בהקדשות אלא באוכל כו'. עי' לקמן (נד ב) ברש"י ד"ה לענין אכילה ובתוס' שם:

רש"י ד"ה חנוני כבעה"ב. לפיכך אם הוציא לא מעל כו' ואם מותרים כו' לפיכך אם הוציא מעל הגזבר. מבואר דהיה לפניו הגי' במשנה כמו שהובאה בגמ' ב"מ (מג א) וע"ש:

תד"ה איהו. ואירושלים לא הקפידה תורה בכסף צורה דכתיב ונתת הכסף כו'. לכאורה הכי הל"ל דבירושלים אינו מתחלל כלל דאינו נפדה לפנים מן החומה. וכסף מעשר אף בגבולין א"צ לחללו על כסף צורה דוקא כמבואר בסוכה (מא) וע"ש לעיל (מ ב) בתד"ה על חיין:

תד"ה אף במכר. והתם ע"כ במזיד קאמר דודאי כשמזנה מזידה היא. הן זונה דהוזהר כהן עליה הוא אפי' זנתה בשגגה או באונס כדאיתא ביבמות (נו ב). אבל הכא ע"כ איירי במזיד דבשוגג לא נאסרה על בעלה ישראל כדכתיב והיא לא נתפשה הא נתפשה מותרת (שם):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף