רש"ש/עירובין/ג/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
בית ישראל
קרן אורה
רש"ש
שפת אמת
שיח השדה

שינון הדף בר"ת


רש"ש TriangleArrow-Left.png עירובין TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ב

[גמ'. איתיביה כו' כיצד כו' משפת עשרים ולמטה כו'. קשה לי מדוע לא משני דהכי קאמר וכן יוכל להשפילה למטה מעשרים ודלא תימא דדוקא בעינן עשרים גובה ולא פחות. ויש לומר דאם כן הוה ליה לסיים עד עשרה:]


שם. כיצד היה עושה כו'. ובגליון מגיה דצ"ל הוא. ועי' בקרבן נתנאל אות ו'[1] ותראה שגירסא דלפנינו הוא דווקנית:


שם. לגובהו ולפרצת מבוי. קשה לי מדוע לא קאמר לרחבו דתנן (ב.) והרחב מעשר אמות ימעט ופירצתו לא תנן בהדיא אלא משמעתא דאמוראי היא לקמן (דף ה). ואולי משום דממתניתין לקמן (טו:) גבי שיירא שמעינן לה:


שם. כמאן דאמר בארבעה טפחים. קשה לי דהא גם הוא מודה בהא דלחי הבולט ארבע אמות נידון משום מבוי[2] ואם כן מדוע לא נקטיה מעיקרא ב'למאי הלכתא'. ולפי מה שכתבנו בסמוך יש לומר משום דהיא משמעתתא דאמוראי ועיין מש"כ בתוס':


רש"י ד"ה הא קמ"ל. דשיעור שנתנו חכמים למטה י' טפחים כו'. כצ"ל ולמחוק המ':


רש"י ד"ה ואם לאו. דד' אמות כו' הוי עבודת הכרם דתנן כמה עבודת הכרם כו'. זה הלשון לא מצאנו במסכת כלאים (פ"ו מ"א), ובבבא בתרא (כו.) איתא תנא ד' אמות שאמרו כדי עבודת הכרם:


בסוף הדיבור. אי נמי סבירא להו לבית שמאי עבודת הכרם ח' אמות. אין כוונתו דלבית שמאי יאסר לזרוע ח' אמות סמוך לכרם דמוכח מכמה דוכתי במסכת כלאים דלכולי עלמא אינו אסור אלא ד' אמות ועיין שם פ"ד מ"ה אלא דסבירא ליה דח' אמות נצרך לעבודת הכרם, לכן בקרחת או במחול בעינן שיעור כזה כדי שלא יתבטל לגבי הכרם, ואם יש בו שיעור הנצרך לכל חד כדאית ליה אינו מרחיק אלא ד' אמות וזורע את המותר אפילו לבית שמאי וכ"כ להדיא לקמן (דף צג. ד"ה עשרים וארבע) ע"ש:


תד"ה והא. עי' מהרש"א ופירושו ברוב אמות דחוק, וקושייתו יש ליישב בקושיית גליון הש"ס דאיכא עוד חדא דלחומרא ד' אמות דעבודת הכרם. והגמרא כי רוכלא ליחשוב וליזל. אמנם קושיית הגליון הש"ס יש ליישב דד' אמות דעבודת הכרם נכלל בהא דקרחת ומחול כדפירש"י בטעמם וטעמא דבית שמאי כפירוש הראשון:



שולי הגליון


  1. שכתב שם דמדקתני כיצד היה עושה ולא קתני כיצד הוא עושה משמע דלכתחלה עושה כן. ע"ש כל דבריו.
  2. המבואר להלן ה.
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף