רש"ש/מגילה/ח/ב
רש"י ד"ה מ"ש האי מזובו. מזובו וספר לו דרשת ליה למקצת זוב ובהא ענינא כו'. כצ"ל:
רש"י ד"ה א"כ ליכתוב. הוה דרשינן ליה וכי יטהר מן הזוב כו' למידרש מקצת זוב טעון ספירה. כצ"ל:
גמרא טהור מפריעה ופרימה מעיקרא. כ"נ דצ"ל וכלישנא דרבא בסמוך:
שם א"ל רבא אלא מעתה כו'. גי' זו קשה דמשמע דרבא הוה יתיב גבייהו בשעה דתנא קמיה וזה לא יתכן עי' מנחות (לו) תד"ה אמר:
שם ה"נ טהור השתא מלטמא בביאה למפרע. מפרש"י משמע דשאר טומאותיו מטמא למפרע אם פשתה המספחת (עט"א במה שהקשה בהך דרשה דוטהר גבי זב לר' יוסי דפ' כ"צ) וחדוש גדול הוא ועי' גה"ש:
שם א"ה תגלחת וצפרים מ"ט כו'. עי' מהרש"א ול"נ דר"ל א"ה דטעמא דמעטינהו קרא למוסגר מפו"פ הא לא"ה ה"א דשוים כהדדי וכדפרש"י בריש הסוגיא א"כ תגלחת כו':
רש"י (במשנה) ד"ה מוחלט. ל"י מדוע דקדק לפרש לאחר שכלו כו' אפי' בתחילה אם נראה בו שער לבן ומחיה נמי:
רש"י ד"ה אשר בו. מי שצרעתו. טומאתו תלויה בגופו כו'. כצ"ל:
רש"י ד"ה יצא. שאם לא ימצא ביום שבעה כו'. ה"ל לבאר יום ז' דהסגר שני וכן דלג ס"ט דמחיה ויתכנו דבריו בשחין ומכוה עי' נגעים פ"ג מ"ד:
במשנה אין בין ספרים לתו"מ כו'. וק"ל האיכא עוד דתו"מ א"נ אלא כסדרן ומצאתי אח"כ בתור"ע שקדמני בזה וי"ל ע"פ מה שהביא בפ"ת סי' רע"ו סק"כ דהשם אפי' בס"ת צריך שיכתבנו כסדרו ולהכי לא פסיקא ליה. עוד נ"ל דגם פרש' סוטה שבס"ת לר"י משום ר"מ (עירובין יג) דאין מטילין קנקנתום לדיו בכתיבתה מטעם דמוחקין לה מה"ת ה"ה דא"נ אלא כסדרה דמגילת סוטה פסולה של"כ (סוטה יז ב) (וה"נ דהלכה כמותו נגד ר' יעקב דפליג עליה שם דרי"ה הוא מרי דתלמודא טפי מרי"ע וצ"ע דהפוס' ל"פ כוותיה) אבל לענין לשון תנן בפ' וא"נ דפרשתה נאמרה בכל לשון וה"נ דה"ה כתיבתה אלא שראיתי להרמב"ם בפ"ג מה"ס ה"ח שכ' וכותב עליה בלה"ק והכ"מ לא הראנו מקורו ואולי יצא לו מהא דא"ר שם (יז ב) כתבה למפרע פסולה דכתיב כו' כי דכתיבא ושם בר"פ וא"נ תניא ק"ש ככתבה והכוונה ללה"ק ה"נ כוון רבא לאשמעינן ג"כ דבלה"ק נכתבת. שוב ראיתי בירושלמי דמקשה ולמה לינן אמרין כו' שהספרים נכתבין בשני דפין כו' התיב כו' תולין בספרים וא"ת לא בתו"מ ופי' הק"ע משום דה"ל שלא כסדרן וכ"ה בב"י או"ח סי' ל"ב בשם הר"י אכסנד' וכ"כ הש"ך ביו"ד סי' רפ"ח סק"ב ונראה דזה מקשה ג"כ דלמה לא תנינן לה במתני'. ועי' תשו' חתם סופר חא"ח סי' ח':
[רש"י ד"ה לתופרן בגידין. והל"מ בתפילין ומזוזות שיהיו תפורין בגידין. הגה"ש הראה לעיין בתשובת חו"י סי' קצ"ב אות י"ג (כצ"ל) ועיינתי שמה דהעלה בצ"ע דבמזוזה לא שייכא תפירה. ונעלם מכ"ת התוס' במנחות (לב) ד"ה דילמא דדעת רש"י שאם כתבה בשתי עורות ותפרן זו בזו כשרה]:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |