חתם סופר/מגילה/ח/ב

חתם סופר מגילה ח ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ורמינהו מקרא שכתבו תרגום. צ"ע דלמא מקרא שכתבו תרגום ותרגום שכ' מקרא גרע משארי לישני מדהקפיד הכתוב אהנהי ב' תיבות דוקא דלהוי תרגום ובשגם דלא נדע ונבחין מה בין קריאת יעקב ללבן אם לא נכתוב גלעד ויגר שהדותא וי"ל דמדהתיר רשב"ג יונית ועיקר טעמי' משום דס"ל דמן התורה נכתב בכל לשון ורבנן אסרו ושיירו יונית משום שנעשה בו נס בתלמי המלך והא דמייתו לקמן מקרא דיפת אלקי' ליפת אסמכתא בעלמא הוא (מיהו ר' יהודה ס"ל דוקא בתורה התירו וכעין מעשה שהי' ורשב"ג ס"ל דבכל הספרי' התירו עי' בט"א ונ"ל דר' יהודה אתי' כר"ח בן עקבי' חגיגה כ"ג א' דלא אסרו אלא בירדן וספינה וכמעשה שהי' ורשב"ג כרבנן ועי' במס' שבת ס' ב') וזה הפי' משמע קצת בלשון מתני' מדקאמר לא התירו שיכתבו אלא יונית משמע שחכמים התירו וע"כ איסורא דרבנן התירו ולא איסור תורה וא"כ ע"כ מתיר נמי יונית אפי' יגר שהדותא שהרי לתלמי נכתבה כל התורה כפי הלשון שהבין הוא ומדרשב"ג נשמע לרבנן דאין לחלק בכך. אני"ל דהמקשן פי' כך לשון הבריתא מקרא שכתבו תרגום ותרגום שכ' מקרא וזה הי' כ' עברי אינו מטמא את הידי' אבל אי הי' כ' אשורית מטמא הידי' אע"פ ששונה ממקרא לתרגום ומתרגום למקרא ולא אכפת לן בהא דיגר שהדותא ולא הקפיד רק משום ששינה כתב ולשון ונקט תרגום לרבותא אע"פ שחלקה לו התורה כבוד בכמה מקומות וכן לשון עברי שהיה משתמשים בה מקדמת דנא עי' סנהדרין אפ"ה כיון ששינה כ"כ פסול ובמתני' מוכח דאפי' בשינה שניהם נמי כשר דהרי לרשב"ג ע"כ כשר בשינה שניהם ליונית דומי' דתלמי שלא הבין לא כתב הקדש ולא לה"ק וע"כ שינו שניהם וכה"ג מכשיר רשב"ג ואפי' אי מפיק לי' מיפת אלקי' ליפת והוה דרשא גמורה מ"מ שם אין לחלק בין כתב ולשון יפה של יפת וע"כ מכשיר בשניהם ולא שמענו דרשב"ג מקיל טפי מת"ק אע"כ דת"ק מכשיר בכל לשון אפי' בשינה גם הכתב וקשה מבריתא וא"ש. אך לפ"ז מאי משני רבא בגופן שלנו הא מתני' ע"כ לא מצי איירי דוקא בגופן שלנו כמוכח מהג"ל גם במאי דמוקי' הבריתא בגופן שלהן קשה קצת דדישא מקרא שכתבו תרגום משמע שכ' הלשון והכתב תרגום דהיינו גופן שלהן ודומי' דהכא תרגום שכ' מקרא בכה"ג שהלשון והכתב מקרא ולמה יפסל כיון דמיירי בכתב מקרא דהיינו גופן שלנו מיהא לזו י"ל כמש"ל דס"ל דה"פ מקרא שכ' בלשון תרגום כו' וכתב עברי שזה הי' בכתב עברי א"מ הידים והיינו גופן שלהן ואכולי בריתא קאי אך לפ"ז לא מקשה אביי מדקתני עד שיכתבנו אשורי' דלמא אדלעיל קאי כשיכתבנו אשורית אז כשר מקרא שכ' תרגום משום דהוה גופן שלנו וי"ל דהא דמשני ומוקי למתני' בגופן שלנו לאו דוקא אלא בגופן שלנו כשר בכל לשון משא"כ גופן שלהן שאינו כשר כ"א כל כתב בלשונן שלו כגון כתב ארמית ללשון ארמית וכדומה וזהו לא הוצרך רבא להזכירו משום דנשמע מדרשב"ג דמתיר לשון יונית בכתב יונית ומיני' נשמע לת"ק בכל הלשונות בכתב שלו וגופן שלנו שרי בכל הלשונות ובהכי איירי מתני' אבל ברייתא איירי בגופן שלהן פי' בכתב שאינו מיוחד לאותו הלשון וזהו מדוקדק מאד בבריתא דקשה כפל לשון הבריתא מקרא שכ' תרגום ותרגום שכ' מקרא ולא הול"ל אלא תרגום שכ' מקרא פסול אע"ג דעלוי עלי' ומכ"ש מקרא שכ' תרגום דגרועי גרעי' וכה"ג מדייק הש"ס בשבת גבי מם פתוחה וסתומה ע"ש והא"ש דהנה יגר שהדותא נכתב בכתב מקרא ולשון תרגום ואזל איהו ושינה שניהם שהמקרא היינו הכתב שראוי להיות מקרא כתבו תרגום והתרגום שהוא הלשון שראוי להיות תרגום כ' מקרא וזהו פסול דהשתא שינה הכ' והלשון ואינו כ' מקרא והבן זה מאוד והשתא שפיר דחאו אביי מסיפא עד שיכתבנו אשורית דע"כ לאו ארישא דוקא קאי דמאי ארי' שיכתבנו בכתב אשורי' כשר ה"ה כשיכתבנו בלשון תרגום נמי כשר דהא עביד ב' שינוי' ובהיסר האחד יהי' איזה שיהי' כשר ואיך תלאו באשורית ודוק כי הקצרתי:

מקרא שכתבו תרגום. אין זה שם לשון ידוע דכל לשון המתורגם בלשון אחר נקרא אותו הלשון תרגום ואפי' אם יהי' דבר א' נכתב בלע"ז ותרגמנו בלה"ק יהי' לה"ק תרגום לאותו הלשון אלא הואל ואונקלס תרגם התורה ארמית והוא התרגום המורגל אצל חז"ל קראו ללשון ארמית תרגום פי' לשון שבו נתרגמה התורה והיינו מ"ש רש"י ד"ה אי רשב"ג אמאי קתני בברי' עד שיכתבנו אשורית עכ"ל ולא פי' מרישא דקפסיק ותני משמע בכל תרגום אפי' יונית אע"כ כמ"ש דאע"פ דמלה תרגום יוצדק אכל לשון מ"מ סתם תרגום דבריתא אארמית קאי ומה"ט נ"ל גי' מהרש"א אליבא דהתו' עד שיכתבנו אשורית וקאי נמי אהלשון דאלת"ה דלמא לעולם בריתא כרשב"ג וה"ק מקרא שכ' תרגום ותרגום שכ' מקרא בגופן שלנו א"נ כ' עברי ופסל אפי' לה"ק עד שיכתבנו בכ' אשורית והשתא לק"מ מלשון יוני דהא מרישא דמיירי מלשון לק"מ דתרגום הא דפוסל ולא יונית ומסיפא עד שיכתבנו לק"מ דמיירי מכתב ולא מלשון אע"כ כגי' תו' עד שיכתבנו אשורית ואלשון נמי קאי ולמעוטי יונית וק"ל ועמ"ש בסמוך אי"ה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף