רש"ש/מגילה/ח/א

רש"ש מגילה ח א

רש"י (במשנה א') ד"ה דריסת הרגל. והמודר מאכל מותר. כצ"ל:

רש"י ד"ה וכלים. תנן בהדיא דאסור. הוא בנדרים רפ"ד. ועמש"כ שם בתוי"ט ד"ה מקום בס"ד:

תד"ה דריסת הרגל. ותירץ ר"ת דהכא מיירי בבקעה כו'. ר"ל אבל בחצר שותפי הוא דל"ק ושאר אינשי קפדי והט"א רמי דר"ת אהדדי דהתוס' כ' בשמו בנדרים (מו ב) דהא דפסקינן התם כראב"י הוא מטעם דויתור מותר במודר הנאה והתם מתיר אפי' בא' מן השוק שנדר הנאה מא' מהן ולענד"נ מלשון ר"נ ארב"א בב"ב שם הכא בחצר השותפין דבהעמדה כדי לא קפדי ולא סיים מלת אהדדי כמו בר"פ הבית והעליה משמע דר"ל כיון דדשותפי היא לא קפדי אפי' אאינש אחרינא ודלא כפי' הרשב"ם שם ונכון בס"ד אכן לפי גי' המהרש"א ופירושו בדבריהם הכא למ"כ:

תד"ה אין. דכתיב וזבחת שלמים גבי מעשר. וכ"כ בתענית (יג ב) וע"ש בהגהת הב"ח ותמוה דהאי קרא כתיב בהר עיבל אלא דגמרינן שם שם עי' זבחים (נ) ומנחות (פב) ובספרי פ' ראה יליף שמחה שמחה והט"א העתיק דבריהם אל נכון ודע דבזבחים שם פרש"י האי שם דגבי מעשר היינו הא דכתיב ואכלת לפני כו' לשכן שמו שם וזה כתיב גבי מעשר גופיה ויותר נאות לפי הענין קרא דונתת הכסף כו' ואכלת שם עי' במנחות שם ובפירושו:

בא"ד וי"ל דמן הדין כו'. נראה דהיה כתוב בר"ת דמ"ה ור"ל דמשום הכי והמעתיק השתבש:

גמרא הא לענין מו"מ וספירת ז' זו"ז שוין. שייר ביאת מים חיים עי' ריש זבים:

רש"י ד"ה משכב. ואילו נגע בדבר שאינו מו"מ כו'. אפי' במו"מ אם לא שכב או ישב או שא"ד דחשיב בספ"ב דזבים אלא שנגע בהם לבד אינם אלא ראשון ובדבר שאינו מו"מ אף בשכב כו' אינו נעשה אה"ט אלא ראשון אם נגע בו ובלא נגע טהור לגמרי:

רש"י ד"ה לכשיפסוק מזובו. ולכשיתרפא מצרעתו יטבול כו'. הט"א כ"ע של"י למה דקדק לפרש כשיתרפא הא נ"מ נמי אפי' טרם שיתרפא לענין כ"ח בהיסט ולמו"מ ע"ש אבל כבר מצאנו לרש"י ביומא (ו ב) דמצורע עושה ג"כ מו"מ לטמא אדם כו' ועתוס' שם וכ"נ ממש"כ בסמוך וה"ג והלא דין הוא אם מטמא כו' דאתי לאפוקי מגי' התוס' בשם י"ס מה מצורע שא"מ מו"מ כו' ולענין טומאת היסט מצינו ג"כ להרמב"ם בפי' לכלים פ"א מ"ד שסובר דמצורע ג"כ מטמא הביאהו התוי"ט שם וי"ל דרש"י גם הוא סובר כן וא"כ כוונתו מבוארת רק מש"כ ואע"פ שצריך לספירה כו' לענין אכילת קדשים כו' קשה דהרי טמא הוא ג"כ כשרץ כדאיתא בפי"ד דנגעים מ"ב וריש כלים:

רש"י ד"ה מזובו. וספר שאף בשביל מקצת זוב כו'. כ"נ דצ"ל:

תד"ה (י"ס דגרסי) ומה מצורע שא"מ מו"מ כו'. ק"ל לגי' זו מדוע ל"ק נמי שא"מ בהיסט כדאמר בפסחים שם ואולי דבאמת גרסי לה ג"כ:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף