רש"ש/יומא/מג/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות ישנים
תוספות רי"ד
ריטב"א
חי' הלכות מהרש"א
גבורת ארי
רש"ש

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


רש"ש TriangleArrow-Left.png יומא TriangleArrow-Left.png מג TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא ה"א עד דשקיל חד ויהיב חד. נראה דר"ל לאפוקי דלא לישקלו תרי וכן דלא יהבי תרי וכדדרשינן בחולין (ס"ד כט) תזבח שלא יהיו שנים שוחטין. וכן תפרש ואכ"ר כו' עד דשקלי תרי כו' אבל השתא דכ"ר ולקחו ל"ר וכתב ונתן ל"י מוכח דכשר בין בתרי ובין בחד דלא מסתבר לחלק בין לקיחה לנתינה וכמו לעיל דדרשינן והניח מי שיש בו דעת גם אאסיפה וכן ר"י אינו מחלק ביניהם אע"ג דריבוי דקטן כתיב גבי לקיחה ומעוט דאשה גבי נתינה וכ"מ בת"י אלא שלשונם מגומגם קצת:

רש"י ד"ה לרב. דאמר שחיטה נמי לאלעזר כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה הכהן בכיהונו. אלא למסמך כהן אבגדיו כו'. לעיל (כד ב) בפירושו בד"ה ובכלי שרת מוכח דמהכהן לבד משמע בבגדי כהונתו והוא כדדרשינן בזבחים (יז ב) אין בגדיהם עליהם אין כהונתן עליהם וע"ע שם (יח) בפי' בד"ה אי מהתם. וכן כאן בסמוך דריש מהכהן לחודיה לדורות:

רש"י ד"ה לקדש. לתת מים על האפר בכלי חרס. תיבת חרס נ"ל למחוק עי' פ"ה דפרה מ"ה:

תד"ה לרב. והא דאר"ז כו' דמשמע הא בכהן כשרה כו'. ק"ל א"כ מדוע לא ידע ר' יצחק לעיל הי מינייהו ה"ל לידע דודאי שמע פסולה אפרה דאי אפרו מאי איריא זר אפי' כהן הדיוט נמי. וי"ל קצת דשם נוכל לומר דנקט זר משום פרה דכשרה אפי' בזר. אבל לכאורה תימה דמאי קשה להו נימא דזר אצלה קאמר כדמשני ביבמות (לג ב). ונ"ל דהכא דבא לאשמועינן עיקר דינא דמי פסל לה איך לאמר דזר אצלה קאמר הא איכא למימר דכשרה בכהן הדיוט וא"כ אינו זר אצלה דאולי דורש ושחט אותה היינו כהן הדיוט לפניו (לפני אלעזר) וכמו דלא מרבינן ממיעוט אחר מיעוט אלא כהן הדיוט ולא זר. שוב ראיתי בת"י לעיל על הא דרי"צ שקדמוני במקצת:

תד"ה מאי. י"ל משום דאתי (כצ"ל) לכלל דעת. משמע דסתם שוטה לא מיקרי אתי לכלל דעת כמו קטן. וכן בר"פ מי שהחשיך שוטה וקטן לשוטה ובטוש"ע סימן רס"ו איתא הטעם שהקטן יבא לכלל דעת. ומ"מ שוטה מיקרי ג"כ קצת אתי לכ"ד דחשיב בר כריתות מה"ט כדאיתא בתוס' גיטין (כב ב) והרא"ש בפ"ב דכתובות סי' יד שלמד שוטה מקטן דיש לו זכיה ע"י אחר הואיל דאתי לכ"ד מיירי בשוטה דעסיק ביה שם דהוא עתים חלים וכדמסיים שם. ולכן אנכי תמה על הרמ"א בחו"מ סי' רל"ה וסמ"ע שפסקו בסתם שוטה דיש לו זכיה ע"י אחר דמנ"ל הא. ובמרדכי שמצויין שם ג"כ אין רמז לזה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף