ריטב"א/יומא/מג/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות ישנים תוספות רי"ד ריטב"א חי' הלכות מהרש"א גבורת ארי רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ולקח אלעזר הכהן מדמה. פי' והאי קרא איירי בקבלת הדם והזאת דמה והא דהדר כתיב ביה אלעזר הכהן לשמואל דאמר דשחיטה בזר כשרה וכי כתיב ושחט אותה לפניו שיהא אלעזר רואה איצטריך למכתב הכא אלעזר הכהן לאהדורה לאלעזר. דאי כתיב ולקח מדמה באצבעו הוה משמע שהזר השוחט יקבל הדם ולרב דאמר שחיטה באלעזר דוקא הא דהדר כתב הכא אלעזר היינו למיהוי מיעוט אחר מיעוט למעט שאר כהנים חוץ מאלעזר ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות שתהא קבלת הדם והזאתו כשרין אפילו בכהן הדיוט הלכך האי קרא בין לרב בין לשמואל משמע מוציא מיד משמע.
לשמואל דאפילו לכהן הדיוט. פי' והוי משמע מוציא מיד משמע ולרב קרא דלעיל נמי בכהן הדיוט והוי משמע ממילא אלא דאיצטריך למכתב כהן מטעמא דמפרש ואזיל:
הכהן בכיהונו. פי' להכי כתב הכהן מיותר לאשמועינן שצריך ללבוש בגדי כהונה ובמסכת פרה אמרו כי בבגדי לבן היתה נעשית ובסיפרי מוכח לה מחקה חקה דיום הכפורים ואמרי' התם שאלו תלמידיו את רבן יוחנן בן זכאי באי זו כלים היתה נעשית אמר להם בבגדי זהב אמרו לו למדתנו רבינו בבגדי לבן אמר להם אם מה שראו עיני ושרתו ידי שכחתי ק"ו מה שלמדתי מרבותי וכל כך למה כדי לדחוק בה את התלמידים כלו' לחדד בה את התלמידים שיהו זוכרין מה שלמדו לפניו ודכות' בפרק יוצא דופן:
השתא כהן גדול בעי' בכיהונו מיבעיא הקשו בתוספות לימא ליה דאיצטריך בכיהונו לדברים האמורים לעיל שהם כשרין בכהן הדיוט ויש שתירצו דהא ליתא דכי כתיב הכהן בכיהונו אכלה פרש' משמע ואפילו לדברים שהן בכהן גדול ולא נהיר והנכון כמו שפי' ז"ל דהכי פרכי' דכיון דאיכא שום עבודה דאצרכה רחמנא כהן גדול פשי' לן דמאי דהדר אפשר בכהן הדיוט דבעי' בכיהונו דמסתמא לא נחתיה מעבודה לעבודה תרי דרגי:
מלתא דאתיא בק"ו טרח וכתב לה קרא. פי' כשאין צריך לעקם הרבה כי הכא וכדכתי' בריש פרק איזהו נשך:
ואסף איש טהור את אפר הפרה. פי' והאי איש טהור מיותר הוא לדרשא דכיון דכתב רחמנא לעיל הכהן מסתמ' איש טהור הוא אלא ודאי לדרשא אתא איש להכשיר את הזר טהור להכשיר את האשה וליכא למימר אמאי לא אמרי' איפכא חדא דלא נפקא לן מינה מידי אי מפכת לה אפיך ותו דכיון דקתני בכל דוכתא איש ואתי למעוטי אשה לא אתי שפיר למדרש מיניה הכא ריבויא דאשה ועוד י"ל דכיון דלעיל מינה מיירי שהוא איש כהן דרגא דרגא ממעטי' ליה ומעיקרא מרבי' דלא בעי כהן ולבסוף מרבי' אשה וכן נראה מפי' רש"י ז"ל:
ולקחו לטמא מעפר. פי' ומסתמא ולקחו אותם דלעיל משמע ור' יהודה א"כ לימא קרא ולקח מאי ולקחו דאפילו קטן פירוש דלקחו טפי לך גברא יתירא:
ונתן ולא ונתנה. פירוש מייתורא דקרא והיינו דאמרי' בסמוך דלרבנן איצטריך למשרי דשקלי תרי ויהיב חד ואי לא דרשי' ייתורא אפילו תימא דאתא לומר דיהיב חד אכתי איכא למימר דההוא חד ליהוי גברא משום ונתן ולא ונתנה אלא ודאי כדאמרן וכן בדין דאי משום דכתוב בלשון זכר אורחא דקראי הוא בדבר הנוהג בין באיש בין באשה:
לרבנן איש ולא אשה טהור להכשיר את הקטן וכו'. פי' וליכא למימר איפכא דא"כ לשתוק קרא והוי משמע ממילא מאסיפה דלעיל אלא ודאי משמע מוציא מיד משמע הוא ולא פליג ר' יהודה פי' דאם איתא דפליג הוה ליה למיתנייה בהדיא והא דלא קשיא לן לרבנן דלעיל אכשרי' קטן לגמרי והכא קתני אשה מסייעתו משום דאשה מסייעתו לאו דוקא אלא לריבות' נקטיה ומשום דסתם קטן בעי סיוע אבל לר' יהודה קשיא אשה וקטן:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |