רש"ש/גיטין/ב/ב
רש"י ד"ה דלא איתחזק איסורא. בהך חתיכה גופא. כצ"ל. וכוונתו נ"ל דאפי' בב' חתיכות דמיקרי איקבע אסורא בכריתות (יח) מ"מ לא איתחזק איסורא בכ"א מב' החתיכות ונאמן עליה עד א':
תד"ה לפי. ואין לומר כו' דשכיח טפי כו' וה"ה שאר הלכות גיטין. ר"ל דחיישינן להו. וזה אין לומר משום דלא שכיחי ל"ח להו ותו לא תיקשי מהא דבין לרבה כו'. דכיון דהחשש אינו אלא משום לעז דערעור הבעל א"כ יוכל לערער גם בשאר פסולין דלא ידע:
בא"ד ואין בקיאין פי' אין חוששין כו'. כיוצא בזה במשנה דסנהדרין (נב) שלא היה ב"ד כו' בקי ופי' בגמ' ב"ד של צדוקים הוה עפרש"י שם:
תד"ה מאי בינייהו. ולת"ק נמי כו'. לפמש"כ כוונתם בע"ז (ו:) דיש לפסוק כחכמים נגד הת"ק. י"ל דהש"ס ר"ל מ"ב לענין דינא. ואף לפי' מהר"ם שם י"ל ה"נ גם לרבה דחכמים לא באו אלא לפרש דברי ת"ק כדהתם. והגמרא ל"א דפליגי אלא לרווחא דמלתא דלדידיה איכא למימר נמי דפליגי. ועוד נ"ל דיש לפסוק כחכמים דסתם מתני' לקמן (ט) כוותייהו דתני שוו למוליך כו':
תד"ה ורבנן (בד"ג). מוקי לה כר' אלעזר כצ"ל בל"י וכן בסמוך:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |