רש"ש/בבא מציעא/מח/א

רש"ש בבא מציעא מח א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא א"ר קרא ומתניתא מס"ל לר"ל כו'. לכאורה ה"נ להגיה ומתניתין וכן לקמן צ"ל מתניתין מנלן דתנן דההיא דנתנה לבלן מתניתין היא במעילה פ"ה ולשון התוס' בד"ה בלן וכי אתותב ריו"ח ממתניתין אבל י"ל משום דמהמשנה לחודה איכא לדחויי דל"ד בלן כקושיית התוס' שם בוא"ת הב' רק מפני דאשכחן בברייתא דתנ"ה דלספר לא מעל מוכח דמתניתין דוקא קאמרה בלן ועמ"ש בתוס' שם ליישב הגי' מתניתא בד"א נכון בס"ד אך תיבת דתניא ודאי צריך להגי' על דתנן ולהת"ש בהרא"ש אות ו' נעלם זה דמשנה היא וגם אגב שיטפי' רהיטא ממנו הברייתא דתנ"ה ע"ש:

גמ' שם אר"ח כגון שיחד לו כלי כו'. ועפרש"י וק"ל מפ' בתרא דשבועות (מו) היכן שורי כו' והוא שמת כו' חייב וכיון שהשור איננו אינו כופר לו אלא ממון שמחוייב לשלם עבורו ושוב אינו מיוחד וכן לעיל (לו) פעמים ששניהם באשם כו' וי"ל כיון שבא מכח דבר מיוחד עדיף וכה"ג בר"פ נערה שנתפתתה אליבא דר"ש בדבר שעקרו קנס ולקמן (נד ב) בתד"ה מוסיף וכן בחו"מ סי' צ"ה ס"ו ע"ש:

גמ' שם מ"ט לאו משום דמחסרה משיכה. ולריו"ח ליכא למימר דמחסרה יחוד דא"כ אפי' קרבן לא מחייב אבל לר"ל א"ש דלענין קרבן מהני יחוד לחוד ואתיא הא דר"ח אף לדידיה רק להישבון דהיינו להשיב אותו כלי דוקא לא מהני יחוד אלא דוקא שנטלו ממנו כו' ולשון רש"י בד"ה בהדיא שכ' ולהביא קרבן אינו מדוייק לפ"ז ובזה אין התחלה לקושיית התוס' מר"ש דר"פ נערה דהא אף לר"ל לענין קרבן סגי ביחוד כלי בלבד (ובלא"ה לכאורה ל"ק לפמש"כ בעצמם לקמן נד ב בד"ה מוסיף) ואתיא כמין חומר הא דגבי גזילה ואינך כתיב והשיב כו' דמשמעו אותן בעצמן (עי' ב"ק סו אשר גזל כעין שגזל יחזיר) ובתשו"י דמרבינן מן או מכל כו' כתיב ושלם כו' דמשמעו דמים ולשון הגמרא בהדיא לא אהדרי' קרא קצת דחוק לפ"ז:

גמ' שם ובדקה לוי במתניתין ואשכח. מפרש"י נראה דל"ג תיבת ואשכח ופירושו מוכרח ביבמות (י) אך ק"ק לפ"ז מאי מקשה מהוספה דלוי על ר"ל ואולי דלוי סדר ברייתות שמצא ועשאן תוספתא על המשנה ובתחלה השמיט ברייתא זו דסיטון מלספחה בתוספתא ואח"כ ספחה לה:

תד"ה בלן. דריו"ח מוקי לה בבלן כנעני כו' דומיא דרישא כו'. נלע"ד דאי לאו הברייתא דנתן לספר מעל ה"א דלריו"ח לפי תירוץ הא' שבתוס' לעיל (מג) ד"ה מאי דגם לדבריו אסור המוכר להשתמש במעות המכר ולשיטת הרי"ף וסיעתו דגם לריו"ח אי איתנס חפץ הנמכר איתנס למוכר אפי' לא חזר בו הלוקח א"כ ל"ע ולא כלום בנתן לספר כיון דסוף סוף לא קנה יהיה אפי' מדרבנן כדאשכחן בכ"ד וכ"כ התוס' בע"ז (סג) בד"ה והא לענין אתנן ולא נחלק בינו למעילה כמו שחלקו התוס' שם כי מה יכריחנו לזה אך לפי דאיתא בברייתא נתן לספר מעל ע"כ לריו"ח מיירי בספר ישראל וצריכין אנו לחילוק התוס' בע"ז שם ומתני' ע"כ בבלן כנעני לבד כמש"כ התוס' והשתא א"ש דדוקא מתניתא מסייע לר"ל דמתני' לחודה אדרבה הוה א"ש טפי לריו"ח דתיקום בין בישראל בין בכנעני ובמש"כ ינצל הרר"ח מקושיית התוס' עליו לקמן ע"ב בד"ה נתנה דאינהו מוקי למתניתין בישראל וכדאמרן מעיקרא והברייתא דנתן לספר מעל בכנעני ונכון בעז"ה רק ברייתא דתני לוי תקשה להו:

תד"ה נתנה. אע"ג דרבא גופיה ס"ל הכי כו'. כצ"ל:

בא"ד דלריו"ח מתרץ תירוצים אחרים כו'. ע"ש דליתא (זולת התירוץ הא') רק תירוץ זה דקאי בחצירה ואולי משום דלתירוץ זה יש עוד תנאים שעשאה אפותיקי וא"ל אי מייתינא כו' לכן קרו ליה בל"ר:

בא"ד אך קשה דא"כ תקשה להו מתניתין כו'. עי' במש"כ לעיל ליישב בס"ד:

בא"ד וי"ל דר"א הדר ביה כדמוכח ליה רבינא בע"ז דמשיכה כו'. כצ"ל והוא שם (עא ב) ודע דהאי וי"ל אינו ליישב פי' הרר"ח דלדידיה לא שייך ואע"ג כו' שכ' לקמיה בסמוך גם הקושיא ממתני' דנתנה לבלן אינה מיושבת עדיין אלא קאי אדלעיל ליישב הא דר"א ס"ל כר"ל ולזה כוון ג"כ המהרש"ל ועי' בדבריהם בבכורות (יג ב) בד"ה ר"א:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף