רש"י/תענית/כו/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רבינו חננאל רש"י תוספות רמב"ן ריטב"א חי' הלכות מהרש"א גבורת ארי קרן אורה רש"ש |
נשתברו הלוחות. בגמ' מפרש:
ובטל התמיד. לפי שגזרה המלכות גזרה מלהקריב עוד:
והועמד צלם בהיכל. שהעמידו מנשה כדמפורש בתרגום ירושלמי בפרשת השמים כסאי וגו' (ישעיהו סו):
על אבותינו. דור המדבר אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה את הארץ וגו' (דברים א):
ביתר. עיר גדולה והיו ישראל דרין בה במסכת גיטין פרק הניזקין (דף נז.) אשקא דריספק חרב ביתר:
שבת שחל תשעה באב כו'. שבוע:
בחמישי מותרין. אם חל תשעה באב בערב שבת מותרין לכבס בחמישי וכשחל ט' באב בד' בשבת לא איצטריך למיתני[1] דמותרין כדאמרינן בגמרא לא שנו אלא לפניו כו':
שני תבשילין. בשר ודגים או בשר וביצים שעליו או דג וביצה שעליו כדאמר בפרק ערבי פסחים (דף קיד:):
ישנה. בגמרא מפרש:
כפיית המטה. על פניה ולא יישן עליה:
שאולין. שכולן שואלות זו מזו אפילו עשירות כדי שלא לבייש כו':
טעונין טבילה. קודם שילבשום לפי שאין כל אחת בקיאה בחברתה שמא נדה היתה:
וחולות. כמו לחול במחולות (שופטים כא):
במלך שלמה. במלך שהשלום שלו:
אמו. כנסת ישראל:
זה מתן תורה. יום הכפורים שניתנו בו לוחות האחרונות:
גמ' כל זמן שמתפללין. דהיינו שחרית ומנחה ונעילה:
[2]יש מהן ארבעה פעמים ביום. יום הכפורים שיש בו מוסף:
כל יומא מאי טעמא לא פרשי כהני ידייהו במנחה. דכל יומא שכיחא ביה שכרות שכבר סעד וזימנין דמשכא סעודתיה ומשתכר ופריש ידיה בהדי חמריה וכהן שתוי יין אסור לישא את כפיו שנאמר יין ושכר אל תשת בבואכם וגו' (ויקרא י) ונשיאת כפים מעין עבודה כדלקמן:
האידנא. בתעניות ובמעמדות לא שכיחא שכרות[3] ובמעמדות נמי מתענין כדלקמן (דף כז:):
גזרינן. תענית אטו שאר ימים:
נעילה דליתה בכל יומא. אלא ביום התענית:
דדרשינן בפירקא. הלכה כרבי מאיר דבעינן דליקום כוותיה עלמא:
אורויי אורינן. כרבי מאיר אי אתו לקמן אבל בפירקא לא דרשינן דלא פשיטא ליה כולי האי דתיהוי הלכה כר"מ ומ"ד נהגו משמע הן נהגו מאליהן אבל אינו עיקר ומנהג משמע תורת מנהג יש בדבר ומנהג כשר הוא:
ורב נחמן אמר הלכה כרבי יוסי והלכה כרבי יוסי. גמרא קא פסיק ומהדר סתמא ומוקי לה הלכה כרבי יוסי ואהכי קא פריך ואלא האידנא כו':
כיון דסמוך לשקיעת החמה וכו'. שמאחרין[4] עד שקיעת החמה ומתפללין כל שעה ואינן הולכין לבית הכנסת משש שעות ומחצה ולמעלה כמו שהיו עושין לאותן הימים:
כתפלת נעילה דמיא. דהשתא ליכא למיגזר משום מנחה דכל יומא דמנחתא כי הא ליתא בכל יומא:
שכור מיהא אסור בנשיאת כפים. דאפילו ר"מ לא קאמר אלא משום דהאידנא לאו שכרות הוא:
פרשת כהן מברך. כה תברכו את בני ישראל אמור להם (במדבר ו):
מה משרת כו'. עובד עבודה דלא מיתסר אלא שתויי יין ממש דכתיב יין ושכר אל תשת וגו' הא בחרצן מותר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |