קרן אורה/תענית/כו/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרן אורה TriangleArrow-Left.png תענית TriangleArrow-Left.png כו TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רמב"ן
ריטב"א
חי' הלכות מהרש"א
גבורת ארי
קרן אורה
רש"ש
גליוני הש"ס

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


דף כ"ו ע"ב

גמרא נעילה דליכא כל יומא לא גזרו מכאן משמע קצת דלא היו מתפללין נעילה אלא ביום התענית דאל"ה איכא למיגזר משום אחד בשבת וע"ש דמעמדות שהיו מתפללין נעילה ונשיאת כפים אין בהם כיון דשכיחא שיכרות וק"ל:

שם גמרא נהגו כר"מ אורויי מורינן ואי עביד לא מהדר ליה ורב נחמן אמר הלכ' כר' יוסי. קצת משמע דלרב נחמן מהדרינן לי' וא"כ תיקשי על הרמב"ם ז"ל שכתב דאם עבר ועלה לדוכן במנחה יה"כ אין אומרין לו לירד והא דאמרינן דהאידנא פרסי כהני ידייהו במנחתא דתעניתא היינו בתענית שאין בו נעילה כמו ד' צומות וכמש"כ הרמב"ם ז"ל אבל במנחה דיה"כ משמע דצריך לומר לו לירד כן משמע דלר"י מהדרינן עובדא מהא דקאמר הש"ס והאידנא מ"ט פרסי כהני ידייהו במנחתא דתעניתא משמע דהי' צריך למחות בידם כיון דהלכה כר' יוסי וצ"ל דס"ל להרמב"ם ז"ל דרבא ורב נחמן לא פליגי ואליבי' דר"נ נמי לא מהדרינן אע"ג דהלכה כר' יוסי מטעם דשמא יאמרו פסול הוא והא דקאמר הש"ס והאידנא מ"ט היינו דמותר להורות כן לכתחילה אלא דא"כ גם לרבא דאמר נהגו צריכין להאי טעמא דסמוך לשקיעת החמה כדי להורות לכתחילה כן ולישנא דהש"ס משמע דלא איצטריך לן האי טעמא אלא לרב נחמן דאמר הלכה כר"י. והנה הא דקאמרינן והאידנא מ"ט יש להסתפק אי סתמא דהש"ס קאמר לה על מנהג חדש שנעשה בימי רב אשי או דקאי אמנהג הראשון שנהגו בימי ר' יוחנן ורבא ולזה קאמר אע"ג דמדינא אין נשיאת כפים במנחה מ"מ נהגו כן משום דסמוך לשקיעת החמה פרשי ונ"מ דאי מנהג חדש הוא י"ל דלא קאי אתעניות שאין בהם נעילה וכ"ד הרמב"ם ז"ל אבל אי קאי ליישב מנהג הראשון ע"כ מיירי בכל תעניות דהא כן הי' מנהג הראשון בכל תעניות אפי' באלו שיש בהם נעילה ועיין בר"ן ז"ל שהביא מחלוקת בזה בתעניות שיש בהן נעילה ויש להביא קצת ראי' לדעת הרמב"ן ז"ל מהא דפ' אלו נאמרין במנחה דתעניתא מה היו אומרים כו' וקאמר הש"ס התם כל האומרין בגבולין אינו אלא טועה דדווקא במקדש מפני כבוד שם המפורש הוי אמרי כל הני פסוקי משמע מזה דכל סדר הני פסוקי איכא לאשכוחי במקדש וא"כ ע"כ מנחה דתעניתא לא מיירי בד' צומות דהא בזמן המקדש אין צום בהם אלא מיירי בתעניות של מעמדות או בתעניות של צרות ח"ו ובכולהו איכא נעילה דמש"כ ועיין בתוס' שם אלא דמלישנא דהש"ס דאמר התם במנחה דתעניתא ובנעילה דיומי דכיפורי משמע דמיירי בימים הקבועים לכל ישראל וליכא תעניות קבועים אלא הד' צומות ונעילה קבועה ביה"כ ומש"ה נקט מנחה של תעניות ונעילה של יה"כ ועיין בר"ן ז"ל מש"כ בזה סמך למנחה של יוה"כ ע"ש ודו"ק. ובלא"ה ע"כ לא איירי במקדש מנחה ונעילה דמבואר ברמב"ם ז"ל דלא היו מברכין במקדש בשם המפורש אלא פעם אחת ביום בשעת עבודת התמיד וכמבואר במס' תמיד:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף