רש"י/שבת/פא/א

רש"י שבת פא א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' תרווד. כף קולייר:

חף. קס"ד דפותחת של חף עצמה ושיעורה נפיש מתרווד:

כרכר. עץ יש לאורגין וראשו חד:

כדי לזרוק בבהמה. דלא טרח איניש למשקל צרור משום עוף להבריחו דבקלא בעלמא דרמי ליה אזיל ליה:

גמ' והא קיי"ל דשיעורא דרבנן נפיש. גבי לעשות תלאי:

חפי פותחת. שינים הקבועים בה ולא היא עצמה ועושים אותם מעצם:

חפי פותחת טהורין. דכל זמן שלא חברן בה אינן ראויין לכלום:

טמאין. דכלי עצם ככלי מתכות ופשוטיהן טמאין בהכל שוחטין (חולין דף כה:) ואי משום דמחובר לפותחת וכל המחובר לטהור טהור פותחת יש לה בית קיבול ומקבל מפתח:

ושל גל. ואם הפותחת הזאת אינה של כלים כגון של שידה ומגדל אלא של גל כמו טרוקי גלי כגון דלתות שערי החצר אע"פ שחברן בפותחת הואיל וחבור זה בדלת היא ודלת בנין מחובר לקרקע טהורין:

סכוכית. זכוכית ועל שם שסוכין קרי סכוכית ועל שם שהיא זכה קרי זכוכית:

והוא שמרגשת. הבהמה בצרור זה בהכאתו:

שיעורן בכמה. להתחייב עליהן אי נמי לטלטלן בחצר ולהכניסן לבית הכסא ואידי ואידי חד שיעורא הוא דבמידי דחזי להו מיחייב על הוצאתו:

כזית כאגוז כביצה. שלש מכניסין לקינוח ומקנח זו אחר זו אחת כזית ואחת כאגוז ואחת כביצה בתחלה מקנח פי הרעי בקטנה להסיר רעי הנדבק שם שהגדולה פוחסת ומלכלך סביבותיו:

טורטני. מאזנים יכניס לשם לשקול:

מלא היד. בין שלשתן או אפילו הן ד' וה' ובין כולן מלא היד:

מקורזלות. ביקועו' שיהיו ראויות לקינוח:

מותר להכניסם. בתוך ד' אמות או בחצר דלא ליתסר לטלטולינהו:

כאגוז. כל אחת ואחת:

התם מתני'. פלוגתא דאתרוג מתני' היא במסכת סוכה והיא סדורה בפי התלמידים:

והכא ברייתא. ויש הרבה תלמידים שלא שנאוה והוא תולה הידועה בשאינה ידועה:

כך מחלוקת כאן. ולסימנא בעלמא אמרה דלא תשכח לגירסא דברייתא ואם תשכחנה הזכר ממשנתך דאתרוג:

אבל לא הפאייס. כמו שקל פיסת רגב (סנהדרין דף סד.) שקורין גלישט"א דהואיל ומיפרכה לא חזי לקינוח ואסורה לטלטל:

כרשיני בבלייתא. הכי מיקרו משום שבבל ארץ לחה היא והמחרישה מעלה רגבים:

למשמש. הנצרך ליפנות ואינו יכול ליפנות אמרינן לקמן בפירקין דממשמש בצרור בנקב והוא נפתח וקא סלקא דעתך דקאמר ובשבת אסור למשמש כלל כדרך שממשמשים בחול:

ליסתכן. דאמר מר (תמיד פ"א כז:) עמוד החוזר מביא אדם לידי הדרוקן:

ומשני כלאחר יד. האי כדרך דקאמר רבא כדרך הממשמש בחול בלא שינוי משום השרת נימין אבל כלאחר יד כגון אוחז צרור בב' אצבעותיו שפיר דמי:

אם יש מקום קבוע לבה"כ. שאם ישתיירו לו ערבית יקנח בהם שחרית מכניס שם מלא יד:

כהכרע. כשיעור המכריע כאגוז נפיש מכזית וזוטר מכביצה:

מדוכה קטנה. מלאכתה לאיסור אסור לטלטל:

ואם יש עליה עד. קנוח המעיד שעשויה לכך מותר לטלטלה לקינוח:

תחתוניות. פיג"ש:

לולבי גפנים. אותן פיצולין הגדלין בגפן וקורין וודיל"ש:

מוריגי בהמה. כל בשר שיש בבהמה העשוי כמורג שהוא פגום וחרוקה כמורג חרוץ חדש כלומר כל מקום שאין הבשר חלק כגון קליפת הלשון וכגון החיך שיש בו כמין קוצין וכפגימות וכבית הכוסות:

שקינח בו חבירו. אסיד ואחרסית נמי קאי:

התולה. שאינו יושב אלמא קינח בו חברו לא חזי לקינוח ורב ששת אמר לעיל אם יש עליה עד מותר:

לח. לא חזי יבש חזי:

מצד אחד. באותו צד שקינח בו חבירו לא חזי לקינוח אבל בצד שני חזי:

דידיה. שהיה קינוח שעליה שלו:

ונשטשטשו. אותו עד:

מהו. מי בטיל לייחוד דידהו או לא:

אי רשומו ניכר מותר. דכיון דמאיס לא חזי לבשמים ולא מיבטל ליה מבית הכסא:

מהו

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף