חתם סופר/שבת/פא/א

חתם סופר שבת פא א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

עצים כדי לעשות ממנו תרווד ר' יהודה אומר לעשות ממנו חף. במתני' פ"י דכלים משנה ח' מיירי מחף של מפתח שלית"' .ל וכן פי' הערוך בפי' הראשון בערך פן וכן משמע מלשון תוס' דשמעתין ד"ה חפי וכו' שכתבו ונותני' אותו בפותחות לפתוח ע"ש. משמע שהוא המפתח שפותחים בו הפותחת שלאס. אבל א"א לפרש כן סוגיתינו בשום אופן וע"כ חף דמשנתינו ודמשנה כלים פי"ג הלכ' ו' בחפי פותחת מיירי והיינו שעושים פותחי' שלאס של עץ ונותני' לתוכו חף ריגעל של עצים לברוח מקצה דלת אל קצה הדופן שבצידו בתוך הטבעת העשוי להבריח ובפותחת יש בית קיבול לתחוב בו המפתח שליסעל שבו פותחים הפותחות. וזהו פי' שני שבערוך שם ועפי"ז תבין סוגיתינו על בריו:

והנה רש"י ס"ל דא"א לחף שהוא הנגר הזה בלי פותחת בין שיהי' בשידה תיבה ומגדול ובין שיהי' לדלתי הבית. ובלי פותחת לא נגמרה מלאכתו כלל. ע"כ נדחק רש"י בהמקשן דהוה ס"ד חף דמתני' עם הפותח' והוא גדול מתרווד ומסיק חפי פותחת פי' חף בלי פותחת שהוא קטן מתרווד לפי' רש"י. אמנם תוס' ס"ל דלתי בית סוגרים בחף בלי שום פותחת אלא תוחבים אותו בדלת עצמו וסוגר בפני הדלת כמו נגר הנגרר. ורק בשידה תיבה ומגדול עושין לו פותחו'. ומ"מ אפי' בלי פותחת נמי ראוי קצת לתוחבו בחור שבתיבה עצמה. ולא מיקרי לא נגמרה מלאכתו אלא גולמי מיקרי מפני שדרכו בפותחת. ולפ"ז פי' רש"י בסוף ד"ה למימרא וכו' דהוה ס"ד דמתני' חף גל שהוא גדול ומסיק שהוא חפי פותחת של כלים שהוא קטן ולעולם הכל בלי פותחת והוא פשוט ומבואר:

והנה לפי מה שהניח רש"י דברייתא דחפי פותחת נמי בשל עצים מיירי מדמייתי לי' אמתני' כמ"ש פנ"י. ע"כ הוצרך לומר כפי' הנ"ל דא"א לחף בלי פותחת וה"ל לא נגמרה מלאכתו כלל. דאי ס"ד כהתוס' דאפשר בלי פותחת וה"ל רק גולמי כלי עצים ומש"ה טהורים. א"כ תיקשי לר' יוחנן דס"ל בחולין שם גולמי כלי עצם טמאים אע"כ לא נגמרה מלאכתו כלל דא"א לו בלי פותחות. ומ"ש דטמא מטעם פשיטי כלי עצים דס"ל דע"כ לא פליגי ר"י ור"נ אלא בגולמי אבל פשיטי כלי עצם לכ"ע טמא מדרבנן כדמשמע לשון ור"נ לטעמי' דאמר כלי עצם ככלי מתכת וכ"כ מהר"ם לובלין וביאר ביותר בספר מג"ש ופנ"י. אמנם תוס' סוף ד"ה חפי הכריחו דלא כפי' רש"י בזה דאי ס"ד דא"א לחפי בלי פותחת והוא הגורם טומאתו הכי ה"ל למימר ושל גל אע"פ שקבען בפותחת וה"ל להיות טמא כיון שחברן בדלת טהור וכיון שהפותחת גורם טומאה והדלת גורם טהרה. אע"כ אין לדלת פותחת אלא חף לבד וממילא הוה חף גולמי. וא"א לומר דמיירי בשל עצים דתיקשי לר' יוחנן דס"ל גולמי כלי עצם טמאים. וע"כ בשל מתכת מיירי דגולמי טהורים לכ"ע זהו מה שנראה לענ"ד בכוונתם ודלא כמהרש"א שנדחק בזה ע"ש:

והנה פש גבן לברורי מ"ט פירש"י דפשיטי כלי עצם טמא ולא פי' בקיצור משום דמחובר לטמא היינו פותח' דהרי ס"ל לרש"י פותח' עיקור וחף טפל לו דהרי משום כן הקשה דיהי' מחובר לטהור. וא"כ למסקנא נימא מהאי טעמא. והתוס' היה לו נוסחא כן ברש"י ועיין מהר"ם ומהרש"א. ולפע"ד ס"ל לרש"י נהי לענין טהרה היה הפותחת עיקור והחף טפל לו ואי הי' הפותח' פשיטי כלי עץ היה גורם טהרה גם להטפל שהוא החף. מ"מ לענין טומאה אין החף טפל להפותחת. שהרי אין טומאה לפותח' אלא משום שנעשה לקבל מפתח ואם אין חף אין מפתח נמצא הוא החף עיקור המביא טומאה לפותח'. ואי הוה חף בעצמו טהור מטעם פשיטי כלי עצם לא היה לנו לומר שחבורו לפותחת גורם לו לטומאה כטפל לגבי עיקור דלענין טומאה אין הפותח' עיקור לחף וק"ל. מ"ש מר' נחמי' ורבנן תמוה ואין לו שחר כבר עמדו עליו ואין לי לפרש:

אם יש עליה עד. פי' עליה על המדוכה קטנה. אמנם גירסת ר"ח אם יש עליהם עד בלשון רבים וקאי אמלא יד אבנים הרבה. ומהרש"א נתקשה איזה גירסא היתה לר"ח והפשיט כל"ל:

והנה רש"י ותוס' מפרשים עד טינוף וצואה. ועפי"ז פי' ירדו עלי' גשמים ונתטשטש הצואה. אמנם רי"ף מפרש ע"ד בגד עידים ע"כ הוצרך לפרש ירדו עליהם גשמים ונתטשטשו האבנים לתוך עומק הקרקע וגרס אם רישומן ניכר לשון רבים רישומן של האבנים. ורש"י גורס רישומו של הצואה. ורמב"ם מפרש נטשטש כהרי"ף. ועד מפרש טינוף כפירש"י ואין זה סתירה. אבל דברי ה"ה תמוהים למעיין וצ"ע:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף