רש"י/פסחים/קטו/א

רש"י פסחים קטו א

ולבסוף אכיל. בלא ברכה משום דבעינן תרי טבולין:

ומבטל ליה. לטעם מצה דאורייתא:

שהיה כורכן בבת אחת. פסח מצה ומרור:

זכר למקדש כהלל. זכר למה שהיה עושה הלל בזמן שבהמ"ק קיים שהיו אוכלים פסחיהם:

צריך נטילת ידים. משום המשקין שהידים שניות וכל הפוסל בתרומה מטמא משקין וכו':

שולי הגליון

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

תפריט ניווט