רש"ש/פסחים/קטו/א

רש"ש פסחים קטו א

גמרא אמרו עליו על הלל שהיה כורכן בבת אחת ואוכלן שנאמר על מצות ומרורים יאכלוהו. הא דלא מייתא קרא דפרשת בא ואכלו את הבשר וגו' ומצות על מרורים יאכלוהו דמשם לא מוכח אלא על פסח ומרור ביחד אבל מצה לא שמעינן מינה ומקרא זה משמע שפיר על שלשתן וגלי לן בפ"ש וה"ה לראשון עיין לעיל צ"ו ובתוס' שם וטעם שינוי הלשונות נ"ל דבפ"ר אף מי שאינו עושה פסח מ"מ חייב במצה כמו בזמן הזה לרבא בסוף מכילתין וערל וב"נ וטמא ושהיה בדרך רחוקה לכ"ע שם להכי כתיב ואכלו אה"ב וגו' ומצות ופי' דיאכלו הבשר וגם יאכלו מצות דואכלו שב על תרוייהו (ובזה מיושב קושיית הש"א בתשו' ק' על הרא"ש דהא בעינן קרא דבערב תאכלו מצות לשיעורא דכזית ע"ש דזה כבר שמעינן מן ואכלו דקאי נמי עליה) אבל מרור אינו חובה אלא לפסח וכדחזינן דבזה"ז אינו אלא מדרבנן ומה דאיתא שם אבל אוכל במצה ומרור נ"ל דתיבת ומרור אשיגרת לישן הוא כמו דאמר בכ"מ גרושה וחלוצה (עיין תוי"ט בפ"ט דיבמות מ"ג) לכן כתיב על מרורים יאכלוהו פירוש לפסח אבל מרור בפ"ע אין בו חובה כלל אולם בפ"ש דגם מצה בפ"ע אין מצוה כלל רק שחיובם ר"ל דמצה ומרור באים בגלל פסח על כן כתוב שם על מצות ומרורים יאכלוהו וזה למדתי מדברי רמב"ן פ' בא:

שם יכול יהא כורכן כו' ת"ל על מו"מ יאכלוהו. נ"ל דדיוקו מדלא כתיב עם מו"מ עיין רמב"ן שם ובדברי רשב"ם נ"ל דתיבת אותו ט"ס וצ"ל מדלא כתיב יאכלו ואנא ידענא כו' וכה"ג דרשינן (לעיל צו) תיבת בו. ממנו. אך מש"כ דכתיב לעיל ואכלו אה"ב תמוה דזה כתיב בפ' בא ועל מצות ומרורים יאכלוהו כתיב בפ' בהעלותך:

תוס' ד"ה מתקיף. והתם ל"מ מאכלו בל"מ כו'. עיין מהרש"א ול"נ דכוונתם דלהכי לא מייתי התם סייעתא לרבא מהך דאכלו בל"מ משום כו' ושם כל הקושיות על רבא ולא על דשלחו ליה לאבוה דשמואל:

שם ד"ה והדר. אע"ג דהגדה הוי הפסק כדפירש לעיל. הוא בק"ג ב' בד"ה רב אשי:

שם ד"ה אלא אמר"א. שהרי טוב להגיה הברייתא לחסר אפילו כמו כו'. כצ"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >

מעבר לתחילת הדף