רש"י/פסחים/קו/ב

רש"י פסחים קו ב

נטל ידיו לא יקדש. דקידושא מפסיק בין נטילה לאכילה והוי כהיסח הדעת ובעי נטילה אחריתי בתר קידושא:

דחביבא ליה ריפתא. שהיה רעב מקדש אריפתא אלמא לא בעי נטילה אחריתי אלא מעיקרא משי ואכיל נהמא דקידושא:

דחביבא ליה חמרא. שהיה צמא:

טעם. אם אכל שוב אינו מקדש כל הלילה:

אישתלי. רב ירמיה:

אמרה ליה דביתהו. דרב אסי לרב אסי:

והא מר לא עביד הכי. דאמר רב אסי טעם אינו מבדיל:

כרביה. כרב דרב הונא משמיה דרב הוה אמר שמעתתיה:

שולי הגליון

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

תפריט ניווט