מהרש"א - חידושי אגדות/עירובין/כב/א
מהרש"א - חידושי אגדות
עירובין
כב
א
במי שמשחיר עליהן כעורב כו'. דהיינו שמענה עצמו על ד"ת ומשחיר פניו כמו שהעורב (עורב) שחור. אי נמי לענין מיעוט מזונותיו גופייהו קאמר כעורב שמזונותיו מועטין ואינן מצויין לו כדאמרינן פרק קמא דבבא בתרא (ח.) פרנסני ככלב וכעורב וק"ל:
שמשים עצמו אכזרי כו' כעורב כו'. מפורש בפ' נערה שנתפתתה (כתובות מט: ד"ה עורבא) ע"ש:
ומשלם לשונאיו אל פניו כו' כאדם שנושא וכו'. לא משמע ליה לפרש אל פניו של רשע כל זמן שהוא חיים[1] בעוה"ז כפרש"י בחומש (דברים ז י) משום דמשמע ליה דכינוי של פניו כמו כינוי דלשונאיו דקאי אהקדוש־ברוך־הוא וע"כ דריש אל פניו כמו על פניו כביכול כו'. ונראה דמפרש ליה כתרגומו דקאי על מיעוט הטוב שעשה הרשע בעולם־הזה וכפרש"י שם והיינו שאותו מיעוט הטוב שעשה הרשע הוא תמיד על פניו של הקב"ה כמשאוי הזה כדי למהר לשלם לו בעולם־הזה ולהאבידו לעולם־הבא.
אבל הרמב"ן פי' שם (פסוק ט-י) דקאי שמשלם לרשע על הרע שעשה. ולא משמע כן לפי דרש דהכא. וכן לקמן לשונאיו הוא דלא יאחר כו', היינו נמי לענין תשלומין, גמול הטוב שעשה, אבל לענין פורענות לשלם על רשעו הא מסיק ארך אפים לרשעים. וק"ל:
היום לעשותם ולא למחר כו'. מפורש בפרק קמא דעבודה זרה (ג. ד"ה ומי):
מ"ד ארך אפים כו'. מפורש באורך פ' חלק (סנהדרין קיא.):
- ↑ כ"ה בדפו"ר והמכוון: כל זמן שהוא [ב]חיים בעוה"ז וכ"ה ברש"י. ובדפוסים מאוחרים תיקנו: כל זמן שהוא קיים.