קרן אורה/עירובין/כב/א
גמרא או דילמא אדם נותן עיניו במחיצתו וגזרינן דילמא אתי לאיחלופי יותר מב"ס בקרפף נראה מכאן דטעמא דר' יהודא לא משום דלא חשיב לה מוקף לדירה דא"כ למה קאמר הש"ס דגזרינן אטו קרפף תיפוק לי' דאסור מחמת עצמו אלא טעמא דר"י הוא משום גזירה אטו קרפף אבל בלא"ה היו מתירין אפילו יותר מב"ס וא"כ הא דאמרי לי' רבנן מדיר וסהר ג"כ סובב והולך על זו הסברא והכי קאמרי רבנן כי היכא דלא גזרינן בדיר וסהר ה"נ לא גזרינן בפסין ואמר להו ר"י זו מחיצה וזו פסין והכא שייך למיגזר יותר דכיון שיראו שהתירו אפילו במחיצה גרועה יותר מב"ס וודאי אתי לאיחלופי להתיר בקרפף דאיכא מחיצה מעלייתא ומשמע מכאן כשיטת רש"י ז"ל דפסין חשיבי מוקף לדירה ועיין בתוס' ריש פירקין ובריטב"א ז"ל. ומדמיבעי לן אי בור ופסין או בור פסין ולא מיבעי לן אי פסין ולא בור ש"מ דהא לא מספקא לן כלל ופשיטא דלא התיר ר"י ב"ס לבד הבור אלא דהבור ודאי עולה למידת ב"ס ולא מיבעי לן אלא בשיעור ראשה ורובה אם זה ג"כ בכלל ב"ס או לא תדע דלר"י בכל ב"ס צריך שיהי' בור בתוכו והבור עולה מן המדה דאל"כ מאי קאמר אדם נותן עיניו במחיצתו וגזרינן אטו קרפף הא בקרפף כה"ג מותר אלא ש"מ דהבור עולה מן המדה וכ"כ הריטב"א ז"ל ועיין תוס' ד"ה בור ופסין ועיין מהרש"א ז"ל שם אבל בירושלמי מיבעי להו אי בור עולה למידת בית סאתיים ופשיט מהא דרשב"א דבור עולה מן המדה ועיין בק"ע שם:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |