רש"י/סוטה/מו/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
איתן מושבך ושים בסלע קנך. אלמא איתן הוא סלע:
מוסדי ארץ. הם הרים וכל הר של אבנים הוא:
שהוא ישן. ולא שהובא קרקעיתו מחדש מקרקע אחריתי:
גוי מעולם הוא. היינו ישן:
מחטאת עוף. דכתיב בה ממול ערפו (ויקרא ה):
כולי עלמא לא פליגי. דהא כתיב ולא יזרע משמע להבא מדלא כתיב ואשר לא יזרע דלהוי משמע לשעבר:
מי כתיב ולא יעבד. אי הוה כתיב אל נחל איתן ולא יעבד בו הוה משמע להבא אבל השתא דכתיב לא יעבד משמע לשעבר דאשר לאו לשון צואה הוא:
אשר לשעבר משמע. אע"ג דלא יעבד להבא משמע הני מילי בלאו אשר אבל השתא דכתיב אשר על כרחיך מוכח עלה דלשעבר הוא:
רבויא הוא. לא בא אלא לרבות כל עבודות כדלקמן דלא תדרשיה בכלל ופרט:
כופין ללויה. כופין את מי שאינו רוצה ללוות את חבירו לדרך שילוהו:
ויקרא שמה לוז. סיפיה דקרא היא שמה עד היום הזה ומיניה יליף דלא נתבלבלה ולא חרבה כדאמרינן כל מקום שנאמר עד היום הזה לעולם ולעולמי עולמים הוא:
ולזרעו. כדאמרינן שאין מלאך המות שולט בהם:
שלא דבר בפיו. דלא כתיב אלא ויראם באצבעו או בעקמימות שפתים כדלקמן:
שליוהו פרעה. כדכתיב ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אותו:
אינו ניזוק. אותו היוצא לדרך:
עד עיבורה של עיר. שהוא יוצא ממנה והוא בבית החיצון שבתוך שבעים אמה ושירים לבתי העיר:
בי ציניתא דבבל. מקום הוא ובו דקלים הרבה כמו ציני הר הברזל (סוכה דף כט:):
לא נתיישב. והיינו לא ישב אדם שם לא גזר אדם הראשון יישוב שם והיינו דאמרי אינשי איתנהו משני אדם הראשון שגזר עליו אדם הראשון יישוב דקלים ולא יישוב אחר:
שהקרחת עלינו את המקום. שכשהיו המים הרעים היתה פרנסתינו להביא מים ולמכור:
מקטני אמנה. שהיו דואגים שפסקה פרנסתם בשביל שנתרפאו המים:
ודלמא. קטנים ממש הוו ועל שם מקומם נקראו נערים שהיו מן נעורן:
הכא מפרש מקומן. יריחו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |