רש"י/סוטה/מו/א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רש"י סוטה מו א

והכהנים אומרים. כדכתיב לעיל ונגשו הכהנים בני לוי ולא פירש על מי הם נגשים:

ולא היו צריכים לומר ונכפר להם הדם. כלומר ונכפר דכתיב בקרא לאו אוענו ואמרו קאי שיהא אף זה בכלל אמירה אלא מילתא באנפי נפשה היא שרוח הקודש בישר את ישראל ע"י משה רבינו לכשיעשו כן ונכפר להם הדם:

גמ' עגלה. בת שנתה היא ואם עברה שנתה פסולה דכל מקום שנאמר בתורה עגל סתם בן שנה הוא דיליף מועגל וכבש בן שנה:

פרה אדומה. אין שיעור לשנותיה:

מום פוסל בה. דכתיב בפרה אדומה אין בה מום (במדבר יט):

בה. מיעוט:

אלא מעתה. דכל היכא דכתב בה מיעוטא הוא ולא גמרינן מיניה בקל וחומר:

לא יהו שאר עבודות פוסלות. בפרה דהא עול בלבד כתיב בה אלא דגמר לה בק"ו מעגלה דכתיב (דברים כא) אשר לא עובד בה כל עבודות במשמע ואי בה מיעוטא לא נגמר מיניה:

אלמה אמר רב יהודה הניח. על פרה עודה של שקין אגודה של שקין פסולה ואע"ג דלאו עול הוא ובעלייה לחודיה מיפסלא כדכתיב בפרה במלאכת עול האמורה בה אשר לא עלה בעלייה לחודה ואפילו שלא משכה:

ובעגלה עד שתמשך. שתטלטל המשא מעט דבעגלה כתיב אשר לא משכה ולקמן פריך כיון דשאר עבודות בפרה לא כתיבי ומעגלה ילפינן אמאי מיפסל בעלייה לחודה דשאר משאוי שאינו עול ממש מ"מ שמע מינה דגמר פרה מעגלה בק"ו בשאר עבודות ואע"ג דכתיב בה מיעוטא:

שאני פרה דילפינן עול עול. וכיון דגזירה שוה מופנה היא הוה ליה כמאן דכתיב בגופה ומיעוטא דבה דריש ליה לדרשא אחרינא כדלקמן:

עגלה נמי תיתי עול עול מפרה. למום:

למעוטי קדשים דלא פסלה בהו עבודה. מהקרבה אבל פרה לא ממעטא דאתיא מג"ש:

מי ליכא דפסלי בהו שנים. והרי פסח וחטאת דכתיב בהו בני שנתן וכי איצטריך בה למעטינהו מפסול עבודה להכי איצטריך דאי לא מעטינהו הוו גמרי בקל וחומר מעגלה:

שנעבדה בהן עבודה גרסי':

עבודת איסור. כגון בשבת או כלאים בשור וחמור:

עבודת איסור נמי מהאי קרא נפקא. דכיון דתרי קראי כתיבי על כרחיך חד מינייהו לעבודת איסור:

עול. גבי פרה תניא:

שאר עבודות פוסלות בה. דכתיב אשר לא עובד בה:

ואם נפשך לומר. ואם יש לך להשיב על ק"ו זה צא ולמד בג"ש נאמר כאן עול כו':

נאמר כאן כו'. והאי עול יתירא הוא דהא בכלל שאר עבודות הוא:

מאי אם נפשך לומר. מאי הוה לך למיפרך דשבקה תנא לאורחיה ויליף בגזירה שוה:

וממקום שבאת. לאו תנא קתני לה אלא תיובתיה קא מפרש ואזיל גמרא דקא מותיב לרב יהודה דאמר לעיל שאר משאות פוסל בפרה בעלייה בעלמא והא כיון דשאר משאוי בפרה לא כתיב ומעגלה יליף לה בגזירה שוה וממקום שבאת משם יש לך ללמד נמי דמה עגלה עד שתמשוך אף פרה בשאר משאות דילפינן מעגלה עד שתמשוך:

ת"ל אשר לא עלה עליה עול מ"מ. דריש ליה בלא עול מדלא כתיב אשר לא עלה עול עליה ותו הדר כתיב עול לדרשא כדדרשינא ואזיל:

א"כ כו' שלא בשעת עבודה. ואפילו הניחו עליה להקל משא מידו ולא למשוך:

אלא בשעת עבודה. כלומר שעבודה זו לצורך היא אבל אקראי בעלמא שהניח שק עליה ולא להוליכו אלא אקרי ואותיב לא פסלה:

משיכת עול. לפסול בעגלה:

שאינו עושה פירות. עגלה בת שנתה לא ילדה:

במקום שאין עושה פירות. נחל איתן קשה:

שלא הניחוהו. שהרגוהו:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---