רש"י/נדרים/לח/א

רש"י נדרים לח א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

זאת המצוה. כתיב בירמיה:

ידרוך דהדורך. כתיב וקראי לא גרס להו ידרוך דכתבן ולא קריין:

דכי גואל אתה. ברות:

חמש דפאת נגב. וטעמייהו לא מפרש ליה:

ללמד אתכם. אלמא הקב"ה צוה ליתנה לישראל:

כתבו לכם. אלמא שניתנה נמי להן לישראל:

למען תהיה לי לעד. שילמדו כל התורה וילמדו אותה אלמא לישראל נמי ניתנה:

פלפולא בעלמא. להבין דבר מתוך דבר הוא דניתן למשה ונוהג בה טובת עין ונתנה לישראל:

פירסו. מכלל דגבור הוא וגוף גדול:

ואימא דאריך היה וקטין. שלא היה גופני ולא היה בעל כח:

ועוביין שלש. ואפי' הכי שיברן:

ותחסרהו מעט. וזו היא אחת שאותה אחת היה הקב"ה יתירה עליו:

אי בלא אגרא. מאי רבותיה:

לאפוקי ממאן דשקל בלא אגרא. כל מי שהוא רוצה חמורו של חבירו בלא שכר ומאי מעליותא היא דלא הוה גזלן כ"ע נמי לא גוזלין נינהו:

דלמא. האי דלא שקיל אפי' באגרא לאו משום עושר דלמא משום דעני הוה ולא הוו ליה משואות ולהכי לא הוה צריך:

אלא מהכא. שמעינן דעשיר היה מפסל לך:

ביתו עמו. כלי תשמישו וזה היה מרוב עושר:

לא חמור אחד מהם נשאתי. בעל כרחו אפי' בשכר הא ברצון בעלים היה שוכר ואילו גבי שמואל וכו' לא עשקתנו ולא רצותנו שלא היה שוכר לא באונס ולא ברצון:

מתני' וזן את אשתו ואת בניו. של מודר:

אע"פ. שהמודר חייב במזונותן כיון דלאו לפטומי עבידן ודי להן במאי שהוא מפרנסן לאו הנאה מרובה עביד ליה:

ולא יזון את בהמתו בו'. הואיל ולפטומי עבידן עביד ליה הנאה מרובה:

נפשה לשמים וגופה שלו. לאכילה משום הכי לא יזון אותה לפטומי שמהנהו הנאה מרובה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >

מעבר לתחילת הדף