חתם סופר/נדרים/לח/א

חתם סופר נדרים לח א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

למען תהיה השירה הזאת לעד בבני ישראל. עיין מהרש"א בח"א וגם דבריו דחוקים. ולפע"ד לפמ"ש י"ל דודאי פשיטא לש"ס דהתורה ניתנה לישראל רק הוה ס"ד דכתב התורה לא נתנה אלא יגרסו בע"פ. וא"כ קשה כיון דצוה לכתוב השירה למען תהיה לעד ולא תשכח מכ"ש שיש לדאג אשכחת כל התורה אע"כ שכתב של כל התורה ניתנה לישראל. ובזה יובן הרמב"ם ריש הלכות ס"ת כ' דמצוה על כל אחד מישראל לכתוב ס"ת מועתה כתבו לכם השירה הזאת. והוא דברי רבא בפ"ב דסנהדרין אלא שהרמב"ם המציא מדנפשיה דא"א לפרש שירה לחוד דהא אין כותבי' תורה פרשיות פרשיות. וצ"ע מ"ט לא קאמר כש"ס דשמעתין והיתה השירה לכם לעד. ולהנ"ל א"ש דמהכא לא מוכח אלא שעכ"פ נתנה התורה בכתב אל כל בני ישראל שלא תשכח מהם. אבל לא שיהיה מ"ע על כל אחד מישראל לכתוב ס"ת דלמא רק שירה לחודה מש"ה מייתי הרמב"ם הא אין כותבין פרשיות פרשיות. ובשמעתין לא מייתי כך משום דבפרק הנזקין פליגי תנאי ואמוראי אי כותבין פרשיות פרשיות או לא. והנה דברי הרמב"ם צריכים ביאור מ"ש פ' שירה מד' פרשיות שבתפילין ומזוזה. וצ"ל שאני הני דאיכא קפידא הני ולא אחרינא ואי מוסיף עליהם עובר על בל תוסיף. אבל פרשת שירה אפילו נימא אין כל אחד מחויב לכתוב ס"ת לעצמו מ"מ אין איסור בדבר ומצוה נמי איכא שהרי ניתנה כל התורה בכתיבה לישראל. ורק נימא שירה מחויב ואינך הוה רשות וזה הוה ככותב פרשיות פרשיות. זה נ"ל בכוונת הרמב"ם. וא"כ א"ש דבשמעתין לא מייתי מהא דאין כותבין התורה פרשיות. דהא השתא הוה ס"ד דבאמת לא ניתנה שאר כתב התורה לישראל אלא פרשה זו. וממילא ה"ל פ' שירה כמו ד' פרשיות שבתפילין וק"ל:

פסל לך. איתא בגמרא לעיל (דף לח ע"א) אמר רבי יוסי בר חנינא בתחלה לא ניתנה התורה אלא למשה ולזרעו שנאמר כתב לך . מה פסולתן שלך אף כתיבתן שלך. ומשה נהג בה טובת עין ונתנה לישראל שנאמר טוב עין הוא יבורך וגו'. מתיב רב חסדא וכו' ומסיק אלא פלפולא בעלמא (פי' רש"י נתן לו למשה והוא נהג בו טובת עין לישראל). והנה הפלפול לכאורה צורך גדול הוא למי אשר לא יאמין את כל הנאמר בעל פה צריך להוציאו לו ע"י פלפול מקרא אלא שישראל הם מאמינים בני מאמינים ולא היו צריכים לזה כמ"ש הר"ן בשמעתין מקרא וגם בך יאמינו לעולם. ולא מסר להם הפלפול אלא מטובת עין. וישבתי בזה מדרש פ' וילך הן קרבו ימיך למות (בהן נתבשר משה שימות) הואיל ואמר והן לא יאמינו לי. והענין כי מרע"ה חי ק"כ שנים כתרומתו של עולם שהוא שית אלפי שני. והיינו כתרומת עין בינוני אחד מחמשים ואמנם היותו טוב עין (כדדרשינן הכא הקרא טוב עין הוא יבורך על משה רבינו ע"ה) א"כ תרומתו אחד מארבעים והיה לו לחיות ק"ן שנים אלא הואיל ואמר והן לא יאמינו לי וחשד ישראל באינם מאמינים א"כ לפי דבריו הוצרך למסור להם פלפול התורה להאמין להם דברי תורה שבעל פה ולא מטובת עין ע"כ כלה זמנו סוף ק"כ שנה:

עוד איתא שם אמר ר' יוחנן אין הקב"ה משרה שכינתו אלא על גבור חכם עשיר ועניו וכולן ממשה. דעיקר הכל בענוות תליא אלא שאין ניכר באדם חסר אלא באדם שלם בגבורה חכמה ועושר ואפ"ה הוא ענותן. והיינו דכתיב אל יתהלל חכם בחכמתו גבור בגבורתו עשיר בעשרו. פי' אם יתהלל בשלש אלה הרי איננו עניו ולא יועילו לו מעלות אלו. וכנ"ל וק"ל:

וזן אשתו ובניו. להמפרשים דבמזונות יתרים היינו לאוקמי מתני' גם כרבנן אבל למאי דקיי"ל כחנן פשוט שזן מזונות ממש והיינו דפריך לקמן משיא את בתו גדולה מזו אמרו וכו' והיינו משום דהלכה כחנן. ועיין ט"ז סי' רכ"א בכוונת הרא"ש בשמעתין וק"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף