רש"י/מועד קטן/יג/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות ריטב"א חי' הלכות מהרש"א קשות מיושב קרן אורה רש"ש |
והתניא. סיועא:
כד וכוס לצורך המועד הן אבל צמר וכלים אין צורך המועד:
ואם אין לו. לאומן מה יאכל נותן לו שכרו:
מפנן לחצר אחרת ואם אינו מאמינו. בחצר אחרת:
מביאן לתוך ביתו. אלמא בשאינו מאמינו מביאן:
מוליכין קשיא. דקתני מתני' דפעמים מוליכין ומתני' דהכא קתני אין מביאין כל שכן דאין מוליכין וליכא לתרץ באין מאמינו דמוליכין מאי מאמינו שייך:
כדשניין מעיקרא. כאן בארבעה עשר כאן בחולו של מועד:
מתני' מחפין. מכסין:
הדשושות. שדשין וכותשין חיטין לדייסא:
והגרוסות. שטוחנין פולין לגריסין:
בצנעה. שמא יאמרו זה לוקח שלא לצורך המועד:
גמ' אקלושי. שמכסהו בענפים מרוחקין זה מזה דלא הוי כסוי גמור:
אסמוכי. הענפים סומך זה לזה דהוי כסוי גמור:
כמין כרי. מכנסין אותן ביחד כדי שיהו נוחין לכסות:
החמירו על עצמם דלא עבדי כלל. ולחומרא:
או דלמא. החמירו על עצמן לעשות בצנעה מדעתן ואם רוצין לעשות בפרהסיא עושין ולקולא:
דשושי. דשי תבואה איכא דאמרי דשושי המשברין תבואה חדא לשנים ושורין במים כו':
כונתא. כוסמת שלותתין אותן היינו חילקא:
טמאים בכל מקום. מקבלין טומאה בין בכפרים בין בכרכים דקיימא לן (פסחים דף מ.) סולת של בני כרכים מקבלת טומאה שהוכשרה במים ובני כפרים אין מקפידין אסולת נקיה ללתות במים וסולת שלהן טהור שלא הוכשר מעולם אבל חילקא טמאין בכל מקום אפילו בכפרים דאי אפשר להם בלא לתיתה משום הכי טמאין דהא מיתכשר דשרי להו במיא: לעולם הוי כונתא ומיקלפן דשרי להו במיא דשרי קליפה:
דשקיל חלקייהו. כלומר כשנוטל הקליפה והוי חלק:
כרופייתא. מוכרי בשמים:
חנות פתוח לסטיו פותח ונועל כדרכו. הואיל ואינו פתוח לרה"ר כשאר חנויות:
פותח דלת אחד ונועל דלת אחד. אבל כדרכו לא אינו מוכר כדרכו:
הא בפירי. שיש לחשוד שקונה לצורך ימות השנה:
בתבלין. מוכר כדרכו כגון כרוב וכרשינין הכל יודעין דלצורך המועד הן וליכא חשדא שאין ראוין להתקיים הלכך אפי' בפרהסיא מותר:
מתני' ואלו מגלחין במועד הבא ממדינת הים כו'. במועד לפי שהיה אנוס שלא היה יכול לגלח קודם:
ומי שנשאל לחכם. שנדר שלא לגלח ושאל לחכם במועד:
מטומאתו לטהרתו. נזיר טמא כשעלה מטומאתו ושוב אינו משמר נזרו ומגלח וכן מצורע שעלה מטומאתו מגלח ברגל לפי שלא היה להם פנאי לגלח קודם הרגל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |