קשות מיושב/מועד קטן/יג/ב

קשות מיושב מועד קטן יג ב

דף יג: מיתבי הנודר מן הדגן וכו'. אלא למ"ד כונתא דגן מעליא הוא קשיא. הנה לדעת הרשב"ם לעיל בתחילת הדיבור. והכא דמקשה מברייתא ואפ"ה אסיק קשיא י"ל דתיובתא ליכא דאפשר למימר דאף רב דימי לא בא אלא להוסיף דפירושא של חילקא היינו כונתא דקרי ליה חלקא דשקל חלקיהו. ובמקום שאפשר לפרש הכי סובל מלת חילקא כונתא כדאמרן אבל במקום שאי אפשר לפרש כונתא כגון בברייתא דהנודר מן הדגן וכו' מודה רב דימי דחילקא דתניא היינו שנחלק אחד לשנים. והיוצא מזה דמשנה דמכשירין חילקא טרגיס וטיסני טמאים בכל מקום סובל גם פירושא דרב דימי כונתא דמיקלפין דטמאין דאי לאו דשדי בהו מיא וכו'. מיהו ברמב"ם ריש פט"ז מהלכות טומאת אוכלין לא כתב אלא פירושא דאביי ואזיל לשיטתיה שכתבתי כמה פעמים דס"ל להרמב"ם היכא דסליק בקשיא נדחה אותו מ"ד לגמרי מן ההלכה. ודע דפירושא של חילקא טרגיס טיסנא שכתב רש"י בברכות לז. זריז חדא לארבעה ערסן חדא לחמש הארכתי קצת שם. וכן ביומא מז. ותמצא בתקוני כלי שרת. והיה לך למשמרת:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף