רש"י/מועד קטן/יג/א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רש"י מועד קטן יג א

צרם אזן בכור. חתך מאזנו מעט כדי שיהא בעל מום ויהא מותר לו ואסור לעשות כן משום מום לא יהיה בו (ויקרא כב) כלומר לא תטיל בו מום ואם הטיל בו מום קנסוהו רבנן דלא יהנה ממנו ואם מת אין בניו נהנין ממנו:

משום דאיסורא דאורייתא הוא. אבל האי דכוון מלאכתו במועד דלאו איסורא דאורייתא הוא דהא בלא מתכוין מותר לגמרי:

מכר עבדו לעובד כוכבים. קנסוהו רבנן ויצא לחירות דאי ברח מן העובד כוכבים אין ישראל יכול לכופו לעבודתו ואם מת אין בניו יכולין לכופו:

דכל יומא מפקע ליה ממצות. דכל זמן שהוא ברשות העובד כוכבים אינו עוסק במצות:

גברא. דנתכוון לעשות מלאכה קנסו רבנן שלא ליהנות ממנה:

ממונא קנסוה רבנן. ואפילו בניו אין יכולין ליהנות ממנה:

שנתקווצה. ניטלו ממנה קוצים שבה:

נטייבה. נזבלה שהוליך הזבל בעגלות ומשאות:

נידיירה. על ידי דיר בהמה לזבלה עבודת קרקע היא (נזדבלה) כל הני מדרבנן נינהו ואעפ"כ קנסו דלא תזרע למוצאי שביעית:

טימא טהרותיו. של חבירו קנסו דחייב לפרעו:

היזק שאינו ניכר הוא. דהא בעיניה הוא:

שכר פעולה שאין לו מה יאכל. שאין לו לפועל מה יאכל:

מהו. שיתן לו מלאכה ולשוכרו כדי שיהא לו מה לאכול:

לאתויי מאי. אי למוכר הא תני ליה לצורך המועד אלא לאתויי שכר פעולה שאין לו מה יאכל דמותר:

פרושי קא מפרש. לצורך המועד כיצד כגון שאין לו למוכר מה יאכל ולעולם לא תיפשוט מינה לשכר פעולה:

ואם אינו מאמינו. מלוה ללוה:

שאין לו מה יאכל לאתויי מאי. אם משום לוה הא קאמר אם אינו מאמינו מותר והכא לא מצי לתרוצי פרושי קא מפרש דהכי מיתרמי מילתא דאם אינו מאמינו שאין לו מה יאכל לאו מילתא היא דהא מותר בלאו הכי:

לאו לאתויי שכר פעולה. שאין לו לסופר מה יאכל שרי בחולו של מועד:

כל מלאכה נמי תשתרי. בערב הפסח דהא אישתרי שכר פעולה בחולו של מועד אלא תיפשוט מיניה דשכר פעולה שאין לו מה יאכל אסור בחולו של מועד:

מתקיף לה רב פפא. אדרב ששת פריך מדפריך מהאי דתנן שלש אומניות עושין מלאכה בערבי פסחים כו' אלמא סבר כל מלאכה שרשאי אתה לעשות בחולו של מועד עושין אותה בערב הפסח:

א"כ בנין לישתרי. בערב הפסח דהא כותל הגוהה לרה"ר מותר לבנותו בחולו של מועד:

מתקיף לה רבינא. סבר נמי כרב פפא:

ה"ג אלא אמר רב אשי:

משום צורך י"ט. שרי כגון הני ג' אומניות ותו לא והוא הדין אם אין לו מה יאכל דאין צורך י"ט גדול מזה:

מתני' אבל מפנה הוא לחצרו. והא משמע ליה עכשיו שמביא מבית שבחצר אחרת לחצרו:

אם חושש. שמא יגנבו:

גמ' והא אמרת רישא אין מפנין. מבית לבית:

סיפא אתאן לבית שבחצר. והכי קתני מפנה הוא מבית שבחצרו לחצרו:

בדיק לן. אי ידעינן לתרוצי:

בי"ד. מוליכין ומביאין כלים:

בחולו של מועד. אין מביאין:

כאן במאמינו. לאומן אין מביאין דשלא לצורך הוא:

אין מאמינו. מביאין:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---