רש"י/יומא/פא/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שכוסס. כל דבר שהוא אוכלו שלא כדרך אכילתו קרי ליה כוסס:
שזפין. פרונ"ש בלע"ז שבלע בלא כסיסה:
ראשון משלם קרן וחומש. שאף היא דרך אכילתן:
ושני משלם דמי עצים לראשון. שהרי קנאן הראשון ונתחייב בתשלומיהן והן אינן ראויות עוד אלא להסקה:
במחלוקת. השנויה במקום אחר שנויה במשנתנו ולא דברי הכל היא אלא רבי יהושע היא:
שטומאתן ושיעורן שוה. כגון שני חצאי זיתים משני מתים או משתי נבילות או שתי חצאי עדשה משני שרצים שזמן טומאתן שוה ושיעורן שוה לטמא בשיעור אחד:
טומאתו ולא שיעורו. כגון שרץ ונבילה ששניהן טומאת ערב אבל אין שיעורן שוה לטמא שזה בכזית וזה בכעדשה:
שיעורו ולא טומאתו. כגון מת ונבילה ששניהן בכזית וזה טומאת שבעה וזה טומאת ערב:
מתני' אינו חייב אלא חטאת אחת. דחד שמא הוא דאכילה ושתיה מחד קרא נפקי:
אכל ועשה מלאכה. תרי שמות נינהו דמתרי קראי נפקי:
גמ' אכילה בכזית. משמע והתורה לא חייבה עליו אלא ביישוב הדעת:
השמר פן לא תעונה. השמר פן תבא לידי לא תעונה:
א"כ נפישי להו לאוי. השמר ופן ששניהן לא תעשה הן ואנן לאו אחד אמרינן שמא לא רצה להרבות בו לאוין:
השמר דלאו. כגון השמר בנגע הצרעת (דברים כד) שלא יקוץ בהרתו:
השמר דעשה. השמר שתתענה:
ותנא מייתי. אזהרה בעינוי מהכא:
על תוספת מלאכה. אם לא הוסיף מחול על הקודש להפסיק מן המלאכה מבעוד יום:
יהא מוזהר. בלאו:
מה לעינוי וכו'. כלומר עונש דמלאכה לאו מופנה הוא שאם באת ללמדו מעינוי יש להשיב מלאכה הותרה מקצתה אצל גבוה:
חמשה קראי כתיבי במלאכה. ארבעה לאוין וכרת אחד באחרי מות ובפ' אך בעשור (שבחומש הפקודים):
וחד לעונש דליליא. דאם אינו ענין לאזהרה תנהו לענין עונש:
ונאמר להלן עינוי. על דבר אשר ענה את אשת רעהו (דברים כב):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |