רש"י/גיטין/מה/ב

רש"י גיטין מה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' מפני תיקון העולם. אי משום דוחקא דציבורא אי משום דלא ליגרבו ולייתו טפי:

גמ' קורין בו. ולא חיישינן שמא הוא כתבו לשם עבודת כוכבים ופלוגתא היא לקמיה:

דילמא. הך דדייקא מתני' הא בכדי דמיהן לוקחין ליגנז קאמר ואין מניחין אותו בידו שמא כשר הוא וגונזין אותו מספיקא:

מין. האדוק בעבודת כוכבים כגון כומר:

ישרף. דודאי לשם עבודת כוכבים כתבו:

כתבו עובד כוכבים יגנז. כדלקמן:

נמצא ביד מין יגנז. ספק כתבו ספק מצאו וכשר הוא:

נמצא ביד עובד כוכבים אמרי לה יגנז. מספיקא שמא הוא כתבו:

ואמרי לה קורין בו. דספק ספיקא הוא שמא ישראל כתבו ואם תמצא לומר הוא כתבו שמא למכור לישראל כתבו ולא לשם עבודת כוכבי':

דר"א. בשחיטת חולין בפ' שני (דף לח:):

מפשרוניא. שם מקום:

מסור. מלשין:

כותי. גירי אריות הן:

מומר ומסור. הרי פרקו מעליהן עול:

עבד ואשה אינן בקשירה. דמ"ע שהזמן גרמא היא דלילה ושבת לאו זמן תפילין הוא:

כתיבה לשמן לא בעי. בתמיה:

ציפן. לתפילין זהב:

שטלה. לשון טלאי כלומר עשה חיפוי כיס שלהן בעור בהמה טמאה:

פסולות. דכתיב (שמות יג) בפיך מן המותר בפיך:

בגר שחזר לסורו. רע וההוא דצידן גר הוה וחזר לסורו ויודע דבעי לשמן:

מחמת יראה. וירא לנפשו שלא יהרגוהו הכותים:

ת"ר מעלין בדמיהן. אע"פ ששנינו אין לוקחין אותן ביותר מדמיהן טעמא שלא יתנו לב ויטריחו לשלול ספרים אבל בדבר מועט להעלות בדמיהן טרפעיק לא מוכחא מילתא כולי האי:

איסתירא. סלע מדינה שמינית שבסלע צורי דהיינו חצי דינר והכי מפרש בכתובות פרק אע"פ (כתובות דף סד.):

טייעתא. ישמעאלית:

חייתא. שק קטן:

ריש ריש. זוג זוג של ראש ושל זרוע:

אימליא זיהרא. נתמלאת ארס מרוב כעס:

מתני' משום ש"ר. שיצא עליה לעז זנות:

משום נדר. שנדרה ואמר אי אפשי באשה נדרנית:

לא יחזיר. ואפי' נמצאו דברים בדאים או הנדר התירו חכם וטעמא פליגי בה אמוראי איכא למ"ד משום קלקולא ואיכא למ"ד קנס הוא שלא יהו בנות ישראל פרוצות בעריות ובנדרים:

שידעו בו רבים. שנדרתו ברבים:

לא יחזיר. דאין לו הפרה ורבי יהודה לא חייש לקלקולא אלא שלא יהו בנות ישראל פרוצות בנדרים הלכך אי נדרה נדר ברבים פריצות הוא בנדרים וקנסוה:

ושלא ידעו בו רבים. דיש לו הפרה לא קנסוה:

כל נדר שצריך חקירת חכם. לילך לפני חכם ולבקש פתח וחרטה ואין הבעל יכול להפר:

לא יחזיר. דר"מ סבר טעמא משום קלקולא הלכך נדר שאינו יכול להפר אבל חכם יכול להתיר יכול הוא לקלקל את הגט לאחר שתנשא לאחר ויאמר אילו הייתי יודע שחכם יכול להתיר לא הייתי מגרשה:

שאינו צריך חקירת חכם. אלא הוא יכול להפר לא הוצרכו חכמים לאסור עליו מלהחזירה לפי שאינו יכול לקלקלה ולומר אילו הייתי יודע כו' שהרי נדר פתוח הוא והיה לו להפר ולא היפר:

לא אסרו זה. שצריך חקירת חכם להחזיר:

אלא מפני זה. שאינו צריך דבצריך לא היה לנו לחוש לקלקול לפי שאינו יכול לומר אילו הייתי יודע שחכם יכול להתירו לא הייתי מגרשיך דאנן סהדי דאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין בפני חכם לילך לבית דינו ולישאל על נדרה אלא מפני נדר שאינו צריך חכם ובעל יכול להפר אסרו את כולן שלא יאמר אילו הייתי יודע שהייתי יכול להפר לא הייתי מגרשיך:

מעשה בצידן כו'. בגמ' מפרש מאי קאמר ומה אשמועינן:

מפני תיקון העולם. בגמ' מפרש:

גמ' והוא שאמר לה. בשעת גירושין:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף