רש"י/גיטין/מה/א

רש"י גיטין מה א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ורב ענן. דלא ידע בהי מנייהו אמר ברייתא דלעיל לא הוה שמיע ליה דלפשוט מינה:

ואי מדשמואל. וא"ת לפשוט מדשמואל דאמר אינה מכורה כל עיקר אלמא כיון דלאו מכר הוא מעות חוזרין:

ממאי דאינה מכורה ומעות חוזרין דילמא אינה מכורה. לענין דפרישית לעיל ומעות מתנה:

רב אמר מעות. של קידושין חוזרין דאדם יודע שאין קידושין תופסין באחותו וגמר ונתן לשם פקדון:

מאי חזית. במכירת העבד דקנסת ללוקח:

חורא. חור הכותל שהעכבר נכנס לתוכו וניצול מפני רודפיו:

חורא מנא ליה. הגניבה:

היכא דאיכא איסורא. והנה העבד ביד הלוקח:

אבתריה. להשיבו בחזקה: ה"ג מפקענא ליה מינך מדרבי אחי ברבי יאשיה:

לא ישבו בארצך. בשבעה אומות כתיב:

אל אדוניו. אל תוציאוהו מביניכם להשיבו לעבודת כוכבים שלו: הכי גרסינן וקשיא ליה לרבי יאשיה:

במוכר עבדו לחוצה לארץ. כאן הזהיר הכתוב לבית דין שאם מכרו לא יסגירנו ללוקח אלא יצא לחירות: הכי גרסינן קשיא ליה לרבי אחי ברבי יאשיה:

מעמך מיבעי ליה. אשר יתפרש מעמך מן ארץ ישראל להוציאו לחו"ל כמו אשר הציל אלהים מאבינו (בראשית ל״א:ט״ז):

שברח מחו"ל לארץ. דהיינו אשר ינצל אליך לארץ:

ע"מ לשחררו. והזהיר הכתוב לבית דין שיכפוהו שלא להשתעבד בו:

הרי עצמך קנוי לך מעכשיו. לכשאקחך וכי זבין ליה הו"ל משוחרר למפרע ומהכא אמרי' ביבמות (דף צג:) דרבי כרבי מאיר סבירא ליה דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם:

לבי כותאי. חו"ל היא ורב חסדא נמי בבבל הוה: שלח להו כן תעשה לכל אבידת אחיך:

דמשמע להו קראי. פשטיה דקרא הכי משמע להו טפי והן אינן שומעין לדברי חכמים להכי לא שלח להו כרבי:

דנחמני את. כלומר מכירין אנו בך שחסיד אתה ולא תשקר:

מתני' מפני תקנת שבויין. בגמ' מפרש לה:

גמ' מפני דוחקא דציבורא הוא. אין לנו לדחוק הצבור ולהביאו לידי עניות בשביל אלו:

או דילמא. דלא ימסרו עובדי כוכבים נפשייהו וליגרבו ולייתו טפי מפני שמוכרין אותן ביוקר ונפקא מינה אם יש לו אב עשיר או קרוב שרוצה לפדותו בדמים הרבה ולא יפילהו על הצבור:

בתליסר אלפי דינרי. אלמא משום דוחקא דציבורא הוא:

דליכא אלא חד. שבוי ת"ק חייש לתיקון העולם כולו שמא יקצפו על השבויים העתידים לבא ויתנום בשלשלאות ובחריצים ורבי שמעון לא חייש אלא אם כן יש שבויין אחרים עמו שמא יקצפו השבאין לייסרן ביסורין:

בחשן קידרא בידייהו. מגיסות הקדרה בידיהן כשהיא רותחת והרואה סבור שאין האור שולטת בהן שצדקניות הן:

אחד מאלף מצאתי. שהוא צדיק:

אמר ליה. רב עיליש לההוא גברא:

מאי קאמרה. ההיא עורבא:

כיונה מתילא. כיונה נמשלה דכתיב יונתי תמתי (שיר השירים ה):

סדרן להדדי. נועצות יחד בבית הכסא:

עדי גוברין. אלו השבאין בעלינו הן:

ונהרדעי גוברין. ישראלים אנשינו שבנהרדעא בעלינו היו כלומר כשם שהם היו בעלינו כך אלו בעלינו אין אנו צריכין עוד להם:

עדי. אלו כמו עדא אמרה זאת אומרת (פסחים דף נג:):

לרחקינהו מהכא. שירחיקונו מכאן:

איהו וההוא גברא. רב עיליש ואותו האיש המבין בלשון העופות:

עבר מברא. מעבר המים ולא יכלו להשיגו עוד:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף