אילת השחר/גיטין/מה/א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רמב"ן רשב"א מהר"ם חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א פני יהושע חתם סופר רש"ש תפארת יעקב |
מפני תקנת השבויין. והיינו כדפירש"י בד"ה דליכא אלא חד דיקצפו על השבויים העומדים ליתנם בשלשלאות ובחריצים. וצ"ע מה שייך לומר שלא יבריחו את השבוי שאם יבריחוהו יגרמו שהשבויים האחרים לא יוכלו לברוח, והא א"כ אנחנו עושין כעת שלא יברחו ומאי איכפת לן שלכל הפחות הוא יברח, ויש לומר מפני דהאיסור הוא רק לסייע להבריח, אבל להשבוי עצמו מותר לברוח וכדחזינן מעובדא דר' עיליש, ולכן אסור לסייע להבריח דשמא יתנו את השבויים העתידים בשלשלאות של ברזל שלא יוכלו לברוח בשום אופן.
ויש לומר עוד דגם לומר לשבויים שהם יברחו אין איסור, ורק לסייע בפעולה שבל"ז לא יכולים לברוח הוא דאסרו, וראי' ממה דר' עיליש אמר אי קיימן בנות ר' נחמן בהימנותייהו אהדרינהו, וכ' המהרש"א דהיינו אהדרינהו עמי לברוח עמי, והיינו דלא יעשה סיוע רק לומר להם שיברחו עמו וזה מותר. ובתפארת יעקב נתקשה על המהרש"א דהא אין מבריחים את השבויין, ולהמבואר א"ש.
משום דוחקא דציבורא. משמע דמדין תורה חייבים לפדותו אע"פ שיש דוחקא דציבורא, ויל"ע אמאי תיקנו רבנן להפטר אם חייבה התורה, ובשלמא משום דלא ליגרבו ולייתו, שייך לומר דהתורה חייבה לפדות אך ראו חכמים שיש תיקון דלא ליגרבו, אבל ענין דוחק דציבורא אם חייבה התורה לפדות אף ביתר מדמיהם אע"פ שיש דוחק להציבור איך יפקיעו רבנן חיוב התורה הא זה גופא חייבה התורה.
דלא ליגרבו ולייתו. ברמב"ן כאן חולק על מה שחלקו בתוס' דגופו מצי לפדות ביותר מדמיו, וכן מה שכתבו לקמן דף נ"ח דבמקום סכנת נפשות מותר, דהא כל שבי כולהו איתנהו בי' ומ"מ אסרו, וצ"ל דיש כח ביד חכמים לאסור אפילו בסכנת נפשות. (מהדו"ק)
קשיא לי' לרב עיליש כתיב אדם א' מאלף מצאתי ואשה בכל אלה לא מצאתי הא איכא בנתי' דר' נחמן. יש להוכיח מכאן דחיוב לדון לכף זכות הוא אפילו אם עי"ז צריך לומר דנעשה לו נס, דאל"כ כיון דאפשר דהם עושין בכשפים כמו שבאמת נתברר אח"כ שהי' כן ומאי הוי קשיא לי' ולמה לא תלה שזה ע"י כישוף, וע"כ דמחויב לדון לכף זכות ואפילו שנעשה להם נס ולכך הוקשה לו מהפסוק, וצע"ק דהא היו נשים נביאות כמו האמהות ומרים וחנה ואביגיל שודאי היו צדקניות, וכן אשתו של מר עוקבא כמבואר בכתובות דף ס"ח, וחולדה שהיתה נביאה, ולמה הוקשה לו על בנתי' דר' נחמן אם הם צדקניות.
ואפשר דודאי אלה שהי' ניכר בצדקותן לא הוי קשה, דשלמה התכוין בלמי שאינו ניכר שהן צדיקות לא מצאתי שהן צדיקות, אבל אנשים יש שהם צדיקים נסתרים, ולכן כל הני נשים דהי' ידועים בצדקותן כגון אשת מר עוקבא שהיתה עוסקת בחסד, וכן אמרינן בתענית דף כ"א ע"ב דהאשה שהיתה עוסקת בחסד בעיר דרוקרת ובזכותה ניצלו הרבה שבשכונתה, אבל בנות ר' נחמן לא הי' ניכר צדקותן ובכ"ז הוי בחשן קדרא, א"כ ע"כ יש הרבה צדקניות למרות שאנחנו לא רואים עליהם שהם צדקניות, וע"ז הסיבו לו מן השמים לדעת שבאמת הם לא צדקניות.
 |
ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א |