שיחה:בבלי/גיטין/מה/א

אין פודין את השבויין יתר על כדי דמיהן

מסופר על רבי ישראל סלנטר זצ"ל שכשהגיע למשנה האומרת אין פודין את השבויים יתר על דמיהן, החל לבכות. תלמידיו הגדולים הסבירו את פשר הדבר, כי מן הסתם ראה כאן רבי ישראל עד כמה ביכרו חז"ל את טובת הכלל על טובתו של הפרט. ומכאן למדים אנו על גודל החיוב של 'זיכוי הרבים'. על החובה להתאמץ ולהשקיע במצווה גדולה זו, ועל עונשו הגדול של מחטיא הרבים. (שימושה של תורה עמ' קב בשם הגרא"מ שך זצ"ל). רבי גדליה (שיחה) 16:53, 24 בינואר 2023 (IST)

ואין מבריחין את השבויין מפני תיקון העולם

בימי כהונתו [של רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל בעל 'חזון יחזקאל'] ברבנות סמאלעוויטש, בא לפניו יהודי אחד ונפשו בשאלתו. הצבא הרוסי שעסק בביצורים, זקוק היה למכסה מסויימת של ידיים עובדות, והיו אנשיו חוטפים ברחוב כל בוקר אנשים לעבודה, חוטפים מן הבא בידם, עד שהמכסה מתמלאת. שאל, אם כן, האיש: האם מותר לו להשתמט, כשנחטף, שהרי בכך עלול הוא לגרום שיהודי אחר יחטף במקומו?

רבי יחזקאל שקל את הדברים במתינות. במחשבה ראשונה עלה בלבו שאפשר לפשוט את הבעיה מתוך דברי המשנה במסכת גיטין "אין מבריחין את השבויים מפני תיקון העולם" (דהיינו שלא לגרום בכך שהשבאים יכבידו מעכשיו על תנאי-השביה של אחרים, כפירש"י "ויתנום בשלשלאות ובחריצים" כדי שלא יוכלו להבריחם), ובהתאם לדברי התוספות שם (ד"ה דלא) לגבי התקנה שלא לפדות את השבויים יתר על כדי דמיהן, שרק לאחרים נאסר הדבר, אבל השבוי עצמו מותר לו ליתן כל אשר לו בעד נפשו. לפי זה, הסיק, יש להורות גם בנוגע להברחה: רק אחרים, אסור להם להבריח את השבוי, אבל הוא עצמו רשאי לברוח.

ברם, מכיון שרבו הגר"ח מבריסק ישב במינסק הסמוכה, ובדיני נפשות עסקינן, החליט להביא את השאלה להכרעתו. וימהר אליו ברכבת הראשונה שיצאה למינסק. ויהי כשפתח והציע לפניו את השאלה, ואת אשר העלה במצודתו להשיב עליה, האירו פני רבי חיים, ויקרא אליו בקול: "סמאלעוויטשער רב, איר וועט זיין א רב אין די גרעסטע קהילה אין דער וועלט!" (=עתיד אתה להיות רב בקהילה הגדולה ביותר בעולם!).

ואכן נתקיימו דברי רבי חיים, כאשר כעבור פחות מעשרים שנה הוכתר רבי יחזקאל לרב ואב"ד עיר הבירה לונדון, שהיתה (אחר השואה) הקהילה היהודית הגדולה ביותר בעולם. רבי חיים כבר לא היה אז בהאי עלמא, עוד באמצע שנות המלחמה התירו לו השלטונות לצאת לוורשה, ומשם נקרא בחליו לישיבה של מעלה, ביום כ"א באב שנת "כי בא השמש" לפ"ק (תרע"ח). אולם הדברים שיצאו מפיו נשארו חיים וקיימים. לא מלחמות או רדיפות ה"יבסקציא", ולא שום פגע אחר מפגעי הזמן, יכולים היו להפריע להגשמת הבטחתו של רבינו חיים מבריסק זצ"ל ו"לא נפל דבר אחד מכל דברו הטוב". (מלך ביפיו, ח"א עמוד 127) סיפורי צדיקים (שיחה) 09:16, 14 בספטמבר 2022 (IDT)