רש"י/גיטין/יט/ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רמב"ן רשב"א מהר"ם חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף פני יהושע חתם סופר רש"ש תפארת יעקב אילת השחר |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כוותיה דרב. דאמר מקרעין להן נייר:
כרבנן. דמכשירי לכולהו:
תרגמא. להא דרב גמדא:
אקריאה. שאם יודעין לחתום אע"פ שאין יודעין לקרות שפיר דמי וקרו קמייהו אחריני כרבנן ודרב כהנא בשאין יודעין לחתום וגבי חתימה אמרן לדרב כהנא לעיל:
רב יהודה. זקן היה ועיניו כהות וכשהיה צריך לחתום בעד או בדיין מצטער בקריאת שטר וקורהו וחותם:
מרא דארעא דישראל. בקי מכל חביריו ובמס' נדה מפרש אמאי קרי ליה מרא דארעא דישראל בפרק שני (דף כ:):
רב נחמן. דיין היה ממונה מפי ריש גלותא וחתנא דבי נשיאה כדאמרינן בהעור והרוטב (חולין קכד:) וסופרי הדיינים יראים ממנו ולא משקרי:
דעביד בערכאות. וחותמיהם עובדי כוכבים דאכשרנא להו לעיל (גיטין י:):
ממשעבדי. והא דאמרינן בפ' קמא מבני חורי ולא ממשעבדי בנעשה בהדיוט דלית ליה קלא:
דחתימו עליה סהדי ישראל. וישראל עשאוהו אלא שכתבוהו לשון פרסי:
שכתבו. כתב שלו:
בגיטין. משום תקנת עגונות:
שמא במי מילין כתבוהו. ונבלעו ואמרן לעיל כתבו במי טריא ואפצא כשר:
נייר. סתם נייר של עשבים הוא ולא קלף מעובד עפצים דאי עפיץ הא אמרן אין מי מילין על גבי מי מילין:
שטר פסים. שטר פיוסים שאומר לחבירו אוהבו ומאמינו שיכתוב לו על עצמו שטר חוב כדי שיראה עשיר:
שטר אמנה. שכתב ללות ולא לוה והאמינו לוה למלוה שלא יתבענו אלא אם כן ילונו ומסר לו את השטר:
לאוסרה. משום אשתו:
הא ליכא כתב לא. דאי בנייר חלק נמי אמרינן מגורשת מכדי תנא אתא לאשמועינן דאע"ג דלא אקרינא אי גיטא הוי אי לא כיון דאמר לה גיטא הוא לא הדר ביה תו ומחזקינן דגיטא הוא ואי בנייר חלק נמי סבירא ליה הכי לאשמועינן רבותא יתירתא דנייר חלק:
כי אמר שמואל. נמי שמגורשת לא בסתמא אלא בדקינא ליה לנייר:
במיא דנרא. צבע שקורין פוייל"י ומעבירים מי הצבע עליו ופולט אותיות שבלע ונראות:
השתא הוא דפלט. וכשהיו בלועות לא היה כתב:
חיישינן. שמא לא נבלעו יפה ואם מת אסורה לכהן וחולצת ולא מתייבמת דספק גרושה היא:
הני בי תרי. עדי מסירה:
לבי ידיה. תחת כנפיו:
לא שכיח. וזו היא שזרק זה ואין לחוש שמא גט זרק לה ואבד:
אבל תרתי תלת. ואנו ראינו שזה לא זרק אלא כתב אחד:
מדהא הואי. על כרחך חדא הויא התם מעיקרא ומדהא הואי חברתה נמי אמרינן הואי התם וזה גט זרק ואימא עכברים שקלוה:
משום מי מילין. שמא כתב לה גט מבחוץ ואינו ניכר:
אין מי מילין כו'. וכל גוילים של ס"ת שלהם עבודים בעפצים:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |