חתם סופר/גיטין/יט/ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רמב"ן רשב"א מהר"ם חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף פני יהושע חתם סופר רש"ש תפארת יעקב |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
חיישינן שמא במי מילין כתבו עיין פירש"י בשבת קנ"א ע"ב ד"ה ושמואל אמר וכו' ע"ש וק"ל:
שמואל נמי חיישינן קאמר. נ"ל דלא הוה צריך לזה פשיטא דחיישי' מספיקא אע"ג דהבעל אמר להדי' הא גיטך כאלו ידע שלא נבלעו האותיות מ"מ במאי מהימן אי משום דבעל שאמר גרשתי את אשתי נאמן הא מסקינן התם חוש לה וליכא אלא חששא לחומרא א"כ ה"נ פשיטא דחיישינן לחומרא. ולא הוה צריך שמואל להשמיענו אלא לטעמי' דס"ל התם בב"ב בעל שאמר גרשתי את אשתי נאמן לגמרי אפי' להקל ע"כ הוצרך להשמיענו דהכא דאיכא ריעותא דנייר חלוק לפנינו לא מהימן לגמרי אלא חיישינן אבל למאי דקיי"ל התם חוש לה א"כ הכא הוה משנה שאינה צריכה ומשו"ה לא הביא הרי"ף והרמב"ם הך דינא דנייר חלוק:
אמר ר' יוסף למאי ניחוש לה וכו' אי משום שינה שמו ושמה וכו' האי שינה אשגרת לישן הוא. ורוצה לומר משום שמו ושמה. והסביר הרמב"ן מסברא פסול דאם לא נזכר שמם אין זה כריתות וצריך לומר הא דלר"א לא בעי מוכח מתוכו ולר"מ הא דבעי' אליבא דתוס' עיין לקמן כ"ד ע"ב ד"ה בעדי מסירה וכו' ע"ש צ"ל היינו כשכתוב שמו ושמה אלא דאיכא ב' יב"ש בהא כשר לר"א דעדי מסירה יודעים ולר"מ בעי מוכח מתוך הגט אבל לא כתב כלל הגט בטל לכ"ע. עוד כתב רמב"ן אפי' אי כשר בדיעבד מ"מ הכא לא ניחוש דלמא יהיב זוזי לספרא מעיקרא דהסופר לא יעשה כך כיון דפסול מדרבנן. אלא תוס' הקשו דממתני' מוכח דלרבנן דר"מ כשר לגמרי ועפ"י ברור דברי תוס' הללו ונכון הוא ע"ש. עוד תי' רמב"ן בשם תוס' דר' יוסף כר"מ ס"ל ובעי' מוכח מתוכו. וצריך ביאור דלר"מ הא בעי' עדים חתומים וצ"ל כוונת הרמב"ן כפירש"י לקמן פ"ו ע"א דלר"מ כתב בכ"י ואין עליו עדים כשר וכבר בארנו במקום אפי' אין חתם ידו של בעל אלא כתב ידו וניכר ע"י קיום שהוא כתב ידו ולפ"ז צ"ל הא דאמרינן דילמא אקדים ויהיב זוזי פי' דיהיב זוזי לספרא שיניחנו שיכתוב הוא בעצמו פרשת גירושין לשם אשתו ויהיה בכ"י שהוא הכותב ודוחק וצ"ע. ולולי דמסתפינא הייתי אומר דהאי שמו ושמה לא איירי כלל בהזכרת שמם בתוך הגט. ואומר כי בשלמא פ' סוטה דסתמא לשמה קאי וגם ס"ת סתמי' לשמה קאי יכול למחוק פ' סוטה מן ס"ת אבל גט צריך הכותב להזכיר או לחשוב בפי' על שם המגרש והמגורשת א"כ הס"ת פסול שהרי מינתיק מקדושת ס"ת לשם פלוני ופלונית עיין עירובין י"ג ע"א. והיינו דקאמר וכי תימא וכו' אקדים ויהיב זוזא וכו' הא בעי' שיכוון הסופר לשמו ולשמה וא"כ פסול ס"ת שלו ע"כ ליכא למיחש להא:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |