רש"י/במדבר/י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רש"י ‏ במדבר י

ב

(עשה לך. שיהיו תוקעין לפניך כמלך, כמו שנאמר ויהי בישרון מלך:

עשה לך. משלך:

עשה לך. אתה עשה ומשתמש בהם ולא אחר):

למקרא העדה. כשתרצה לדבר עם סנהדרין ושאר העם ותקראם לאסף אליך, תקראם ע"י חצוצרות:

ולמסע את המחנות. בשעת סלוק מסעות תתקעו בהם לסימן, נמצאת אתה אומר ע"פ שלשה היו נוסעים, על פי הקב"ה וע"פ משה וע"פ החצוצרות (ברייתא דמל"ה פי"ג):

מקשה. מן העשת תעשה בהקשת הקרנס:

ג

ותקעו בהן. בשתיהן, והוא סימן למקרא העדה, שנאמר ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד:

ד

ואם באחת יתקעו. הוא סימן למקרא הנשיאים, שנאמר ונועדו אליך הנשיאים, ואף הן יעידתן אל פתח אהל מועד, ומגזרה שוה הוא בא בספרי:

ה

ותקעתם תרועה. סימן מסע המחנות תקיעה תרועה ותקיעה, כך הוא נדרש בספרי מן המקראות היתרים:

ז

ובהקהיל את הקהל וגו'. לפי שהוא אומר והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות, מה מקרא העדה תוקע בב' כהנים ובשתיהם, שנאמר ותקעו בהן וגו', אף מסע המחנות בשתיהם, יכול מה מסע המחנות תוקע ומריע ותוקע, אף מקרא העדה תוקע ומריע ותוקע, ומעתה אין חלוק בין מקרא העדה למסע את המחנות, ת"ל ובהקהיל את הקהל וגו', לומר שאין תרועה למקרא העדה, והוא הדין לנשיאים, הרי סימן לשלשתם, מקרא העדה בשתים ושל נשיאים באחת, וזו וזו אין בהם תרועה, ומסע המחנות בשתים ע"י תרועה ותקיעה (ספרי):

ח

ובני אהרן כו' יתקעו. במקראות ובמסעות הללו:

י

על עלתיכם. בקרבן צבור הכתוב מדבר (ערכין י"א):

אני ה' אלהיכם. מכאן למדנו מלכיות עם זכרונות ושופרות, שנאמר ותקעתם",זו שופרות, לזכרון, זו זכרונות, אני ה' אלהיכם, זו מלכיות וכו' (ספרי):

יא

בחדש השני. נמצאת אתה אומר, שנים עשר חדש חסר עשרה ימים עשו בחורב, שהרי בראש חדש סיון חנו שם ולא נסעו עד עשרים באיר לשנה הבאה:

יב

למסעיהם. כמשפט המפרש למסע דגליהם, מי ראשון ומי אחרון:

במדבר פארן. קברות התאוה במדבר פארן היה, ושם חנו ממסע זה:

יז

והורד המשכן. כיון שנוסע דגל יהודה, נכנסו אהרן ובניו ופרקו את הפרכת וכסו בה את הארון, שנאמר ובא אהרן ובניו בנסע המחנה (במדבר ד'), ובני גרשון ובני מררי פורקין המשכן וטוענין אותו בעגלות, והארון וכלי הקדש של משא בני קהת עומדים מכסין ונתונין על המוטות עד שנסע דגל מחנה ראובן, וא"כ ונסעו הקהתים (עי' תנחומא):

כא

נשאי המקדש. נושאי דברים המקדשים:

והקימו את המשכן. בני גרשון ובני מררי שהיו קודמים להם מסע שני דגלים, היו מקימין את המשכן כשהיה הענן שוכן, וסימן החניה נראה בדגל מחנה יהודה, והם חונים ועדין בני קהת באים מאחריהם עם שני דגלים האחרונים, היו בני גרשון ובני מררי מקימין את המקדש. וכשבאים בני קהת מוצאים אותו על מכונו, ומכניסין בו הארון והשלחן והמנורה והמזבחות, וזהו משמעות המקרא, והקימו מקימי המשכן אותו עד טרם באם של בני קהת:

כה

מאסף לכל המחנת. תלמוד ירושלמי: לפי שהיה שבטו של דן מרבה באכלוסים, היה נוסע באחרונה, וכל מי שהיה מאבד דבר היה מחזירו לו. אית מאן דאמר כתבה היו מהלכין, ומפיק לה מן כאשר יחנו כן יסעו, ואית דאמרי כקורה היו מהלכין, ומפיק לה מן מאסף לכל המחנת (תלמוד ירושלמי ערובין ה'):

כח

אלה מסעי. זה סדר מסעיהם:

ויסעו. ביום ההוא נסעו:

כט

חבב. הוא יתרו שנאמר מבני חבב חתן משה (שופטים ד'), ומה ת"ל ותבאנה אל רעואל אביהן" מלמד שהתינוקות קורין לאבי אביהן אבא. ושמות הרבה היו לו, יתרו על שם שיתר פרשה אחת בתורה, חובב על שחבב את התורה וכו' (ספרי):

נסעים אנחנו אל המקום. מיד, עד שלשה ימים אנו נכנסין לארץ, שבמסע זה הראשון נסעו על מנת לכנס לארץ ישראל, אלא שחטאו במתאוננים. ומפני מה שתף משה עצמו עמהם שעדין לא נגזרה גזרה עליו וכסבור שהוא נכנס (עי' שם):

ל

אל ארצי ואל מולדתי. אם בשביל נכסי, אם בשביל משפחתי:

לא

אל נא תעזב. אין נא אלא לשון בקשה, שלא יאמרו לא נתגיר יתרו מחבה, סבור היה שיש לגרים חלק בארץ, עכשו שראה שאין להם חלק, הניחם והלך לו (שם):

כי על כן ידעת חנתנו במדבר. כי נאה לך לעשות זאת, על אשר ידעת חנותנו במדבר וראית נסים וגבורות שנעשו לנו:

כי על כן ידעת. כמו על אשר ידעת, כמו כי על כן לא נתתיה לשלה בני (בראשית לח), כי ע"כ באו (שם י"ט), כי על כן ראיתי פניך (שם ל"ג):

והיית לנו לעינים. לשון עבר, כתרגומו. ד"א: לשון עתיד, כל דבר ודבר שיתעלם מעינינו, תהיה מאיר עינינו. ד"א: שתהא חביב עלינו כגלגל עינינו, שנאמר (דברים י) ואהבתם את הגר (ספרי):

לב

והיה הטוב ההוא. מה טובה הטיבו לו אמרו, כשהיו ישראל מחלקין את הארץ, היה דשנה של יריחו ת"ק אמה על ת"ק אמה והניחוהו מלחלק, אמרו מי שיבנה בית המקדש בחלקו הוא יטלנו, ובין כך ובין כך נתנוהו לבני יתרו ליונדב בן רכב שנאמר ובני קיני חתן משה עלו מעיר התמרים וגו' (שופטים א'):

לג

דרך שלשת ימים. מהלך שלשת ימים הלכו ביום אחד, שהיה הקב"ה חפץ להכניסם לארץ מיד (ספרי):

וארון ברית ה' נסע לפניהם דרך שלשת ימים. זה הארון היוצא עמהם למלחמה ובו שברי לוחות מונחים, ומקדים לפניהם דרך שלשת ימים, לתקן להם מקום חניה (שם. תלמוד ירושלמי שקלים ו'):

לד

וענן ה' עליהם יומם. שבעה עננים כתובים במסעיהם, ארבעה מארבע רוחות, ואחד למעלה, ואחד למטה, ואחד לפניהם מנמיך את הגבוה ומגביה את הנמוך והורג נחשים ועקרבים (ספרי. מכילתא שמות י"ג):

מן המחנה. ממקום חניתן:

לה

ויהי בנסע הארן. עשה לו סימניות מלפניו ומלאחריו לומר שאין זה מקומו, ולמה נכתב כאן כדי להפסיק בין פרענות לפרענות וכו', כדאיתא בכל כתבי הקדש (שבת קט"ו):

קומה ה'. לפי שהיה מקדים לפניהם מהלך שלשה ימים, היה משה אומר עמד והמתן לנו ואל תתרחק יותר. תנחומא בויקהל:

ויפצו איביך. המכנסין:

וינסו משנאיך. אלו הרודפים:

משנאיך. אלו שונאי ישראל, שכל השונא את ישראל שונא את מי שאמר והיה העולם, שנאמר ומשנאיך נשאו ראש (תהלים פ"ג), ומי הם על עמך יערימו סוד:

לו

שובה ה'. מנחם תרגמו לשון מרגוע, וכן בשובה ונחת תושעון (ישעיהו ל'):

רבבות אלפי ישראל. מגיד שאין השכינה שורה בישראל פחותים משני אלפים ושתי רבבות (יבמות ס"ד):

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.