רמב"ן/חולין/נו/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
מאירי
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
חתם סופר
רש"ש

שינון הדף בר"ת


רמב"ן TriangleArrow-Left.png חולין TriangleArrow-Left.png נו TriangleArrow-Left.png א

הא דא"ר יוחנן אף במסמר. משמ' וכ"ש ביד. וקשה היכי אוקימ' בפלוגתא הא אמר לו מאן דבדיק במחטא למאן דבדיק בידא עד מתי אתה מאכיל נבלות אלא קסבר לה כוותיה ופליג עליה והא דדייקי' הא שחוטות נינהו בלישנא בעלמא קפדינן אבל שמעינן ליה לר' יהודה דאמר טרפה ששחטה מטמאה כדאיתא בזבחים פ' חטאת העוף (סט,ב).

הא דתנן נפלה לאור ונחמרו בני מעיה. י"א בעוף נשנית ובעוף היא אבל בבהמה עורה מגין עליה ואינה טרפה בין אדומין בין ירוקין כענין שאמרו לקמן הואיל ורוב צלעות מגינות עליה ואין זה מכלל מה שאמרו חכמים כל טרפות שמנו חכמים בבהמה כנגדן בעוף יתר עליהן העוף וכו' שאין זו בבהמה כגון בעוף שזה יש לו עור וזה אין לו עור, וכן דעת הרמב"ם ז"ל.
ואין הדבר כן, אלא אף בבהמה דינה כן, ולפי' נשנית בעוף שאפי' בעוף שחיותו קל אדומין כשרים וכן דרסה וטרפה בכותל ורצצתה בהמה חוששין לריסוק כמו שחוששין בנפולה אלא אורחא דמי לתא קתני נפולה בבהמה ולא בעוף שאין דרכן של עופות הנופלי' להיות מרוסקין בכך אלא מיד הן עומדין ומהלכין ושוב אין לחוש להם ומיהו היכא דאיכא למיחש כגון דבקה בעוף נמי טרפה ואורחא דמלתא דתנן וכן אין דרכן של בהמות לירסק בטרפות כותל ודריסת חברתה ומאי דשכיח לה קתני ובתוספת' תני לה (בבהמה) [בעוף] נפלה מן הגג ונתפרקו אבריה אם שהתה מעת לעת וכו'.
וכן נמי הא דלא קתני במתני' אם שהתה בבהמה רבותא קתני דלא שהתה אפי' בבהמה דנפיש חיותא טרפה וששהתה אפי' בעוף דזוטר חיות' כשרה ועוף ובהמה שוין הן במשנה זו בא זה ולימד על זה לפיכך לא הוצרך תנא לחזור בעוף נקובת הלב והריאה והמרה ונטולת הכבד וזו שהחזיר נקובת הוושט ופסוקת הגרגרת לפי שנשתנה עוף מבהמה בסי' שדיו בסי' אחד לפיכך הוצרך לפ' בטרפות שאין מטרפת עד שתפסק רוב הגרגרת וושט סרכא נקט וקרום של מוח ודקין לצורך חזר ושנאן, הכל כמו שפירש"י ז"ל.
וסדר משנה זו כולה מלמדת רישא לסיפא וסיפא לריש' שהרי ברישא שנו בלב וריאה וקיבה ומרה ודקין וכרס המסס ובית הכוסות שנפסלין בנקב ולא הזכירו בהן נטולין וחסרין בתחלת ברייתן ושנו בסיפא בכבד ובטחול וכליות ולחי התחתון ואם נטלו כשרין ולא הזכירו בהן נקובין אלא מכלל' נלמוד שכל שפסול בנקב כ"ש נטול וחסר וכל שכשר בנטול כ"ש נקוב וחסר ורישא רבותא קמ"ל וסיפא רבותא קמ"ל תדע שאלו היו שנוין ברישא כשרין בנטילה היה לתנא לשנות בסיפא ניטל הטחול ניטל הלב ניטלה הקיבה והמרה והדקין והכרס והמסס ובית הכוסות ועוד שיש מהן מי שהבהמה מתנבלת בנטילתן מיד כגון הלב ותנן נמי ניקב הזפק ר' אומר אפילו ניטל ש"מ ניטל חמור מניקב וכן נתפרש בגמ' במקצתן שהריאה שחסרה ממנה כלום הוי טרפה אלמא נקובה הוי לפסול וכ"ש חסרה ובכליות הכשירו נקב וחסרון אלמא ניטלו דקתני להכשיר כ"ש ניקבו וחסרו וכן בנקבה הכבד הכשירו בנטולה מקצת נקובה הוא וכדאמרינן בהדיא לעיל אלו אינקוב כבד להדי מרה מאי טרפה א"כ ליתני נקובת הכבד וכו' והיינו נמי התליעה וכדאמרי' בהוריקה לא יהא אלא ניטלה ואעפ"י שהוריקה הרי הוא כנקב וחידוש גדול חדשו בגמרא בטחול כשפסלו נקב וניטל כשר ואעפ"כ לא ניקב פוסל בו אלא קרוב למפולש כדאיתמר בגמרא.
וכלשון הזה כתב הרמב"ם ז"ל בכל אבר שאמרו חכמים ניקב טרפה כ"ש ניטל או חסר וכל שאמרו בו ניטל כשר כ"ש חסר וכל שאמרו ניטל כשר כ"ש חסר וכל שאמרו ניטל טרפה אבל חסר כשרה לפי' כבד שחסר כולו כשרה והכרעת הרב ז"ל בזה שאם לא תאמר כן נמצאת הנטולה והחסרה אחת.
ומיהו ק"ל, שהרי חסר ברגל טרפה כמו שניטל וי"ל שאין בהמה שנחתכו רגליה בכלל נטולה אלא בכלל חסרה וכן פירש"י ז"ל הלכך לפי הענין הזה ניטל הכבד וגלודה ושף מדוכתה דנטולי נינהו אם נבראו חסרין בתחילתן ברייתן כשרות ואין זה מתוקן בדברי הרמב"ם ז"ל ולמדת שהמרה שניטלה או שחסרה טרפה.
אבל בה"ג מצינו כך, ניקבה המרה טרפה ניטלה קרעינן בדוכתה וטעמינן אי מריר כשרה ואי לא טרפה כדמנקיב מררתא וסתמה לה כבדא ולא משתפכא כשרה ניטלה מרה לגמרי הוה מעשה וקרעוה לכבד ואישתכח דבלעוה בגווה ואכשרוה אבל ודאי ניטלה המרה ואיתיה לתלייה אמרי' מחסר חסר וטרפה ליתיה לתלייה ואיהי אשתקלה לה כשרה כד משתכחן תרתי מרירתא או תרתי סניא דיביה ולא שפכן להדדי טרפה.
ואלו דברי נביאות הן וסבור לומר דהיכא דבליעא בכבד מרה שניקבה וכבד סותמת' הוות ולא מחוור ולא דייק כלל.
ומצאתי כתוב ניטלה המרה כשרה שהרי יונים אין להם מרה וזו אינה תורה אלא לעוף שי"ל כיון שאינן בכלל העופות אינו בכלל כל טרפות שמנו חכמים בבהמה כנגדן בעוף ודמי לשני בני מעיים דבבהמה טרפה ובעוף כשרה לקמן וזה קרוב לדין הזפק לדעת ר' שאמר אפי' ניטל והטעם שהרי במינין הרבה אין להם זפק מ"מ מדלא קתני ניטלה המרה או ניקבה באלו כשרות בעוף כדקתני בזפק ש"מ בין בעוף בין בבהמה טרפה כמ"ש הרב הנז' ז"ל (ואין לתרץ) א) שהרי קורקבן שניטל טרפה שאפי' ניקב טרפ' והרבה עופות שאין להם קורקבן וכן אמרו שיש בבהמות שאין להם מרה כגון האיל אלא שאין למדין מן המינין שאין להם למינים שיש להם.
ובספרא (שמיני פרק ג') קתני ניקבה הקיבה ניקבו הדקין ר' יוסי בר' יהודה אומר אם ניטלה המרה פסולה ולפי דעתי שהוא ט"ס דהיינו ברייתא דמייתי בגמרא ונקובה קתני שא"ת נטולה הכשר' בנקובה כמו שפירשתי לעיל ור' יוסי בר' יהודה נמי הוא פוסל בנקוב כדתנן במתני' ושוב מצאתי בה"ג דמייתי מתניתא דספרא וגריס נוקבה המרה כדר' יוסי בר' יהודה.


< עמוד קודם · עמוד הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.