רלב"ג/במדבר/לב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
לט[עריכה]
ואלו התועלות המגיעים ממנה הם י"ב:
התועלת הראשון הוא להודיע עוצם זריזות משה לעשות מצות השם יתעלה שאף על פי שידע שאחר זאת המלחמה יאסף על עמיו לא נתעצל בה אך מהר לנקום זאת הנקמה לפי מה שאפשר:
התועלת השני הוא להודיע שהשלמים אינם חרדים מהמות כי אינם בוחרים מאד באלו החיים הגופיים כי היותר טוב להם אחר שקנו מן המושכלות שימותו כדי שיתענגו תמיד בהשגת כל המושכלות אשר קנו אותן יחד כי אז לא ימנע החמר זאת ההשגה כמו שנתבאר זה במקומותיו. ולזה לא תמצא שחרד משה מהמות בזה המקום ולא במקום אחר אך בקש משה מהש' ית' שיפקוד איש על עדה אשר ישתדל בהנהגתם כי כונתו כלה היתה אל שימשך מטוב בסבתו מה שאפשר לו.
התועלת הג' הוא להודיע מה שהיה מעצם ההשגחה בזאת המלחמה כי במתי מעט באו על עם רב מאד היו בחצריהן ובטירותם והרגו אותם בכללם ולא נפקד איש מבני הצבא והיו הנהרגים באופן מהרבוי עד שהיה הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר שלשים ושנים אלף והיה עוד מעוצם ההצלחה בזאת המלחמה שכבר המיתו בה בלעם בן בעור כי אם היה נשאר אולי ישתדל להזיק להם:
התועלת הד' הוא לפרסם הפלגת אהבת ה' ית' לישראל כי בהתפרסם לפניו שעם מדין ידעו ישראל בתכלית מה שאפשר להם השתדל בסבות הנאותות לכלותם בעת היות ישראל נעזרים בהשגחה אלהית הלא תראה איך היה מנהג הנשארים בהן עם ישראל בספר שופטים עם שכבר הרעו לישראל יותר משאר האמות אשר משלו עליהם ולזאת הסבה היתה המצוה להרוג בהם כל זכר עם שהשארת הזכרים בטף אולי יהיה להם למכשול בעניין ירושת הארץ כי בהתאחדם עם כלל ישראל יזוקו ישראל בחטא אלו אשר היו מוכנים לו מצד טבע הצור אשר חוצבו ממנו ומצד המנהג שגדלו בו והנה לזאת הסבה ג"כ צוה הש"י למחו' את זכר עמלק הלא תראה כי מהמעט שנשא בהם יא צפע דמה לכלות עם ה' והוא המן בן המדת האגגי ולזאת הסבה צוה להרוג נקבות מדין אשר ידוע ממשכב זכר פן יכשלו ישראל ויסירום מאחרי השם יתעלה:
התועלת הה' הוא לפרסם יושר אנשי הצבא שלא היה בהם איש שהחביא דבר מהשלל אך הביאו כלו לפני משה והנשיאים וכל העדה כאלו העירנו בזה כי יושר לבבם היה כלי אל שהגיע להם זאת ההצלחה העצומה בזאת המלחמה:
התועלת הששי הוא במדות והוא להודיע כי המתחיל במעשה אחד טוב ראוי שיזכה בהשלמת המעשה ההוא עד תכליתו ולזה ספר כי פינחס היה הראש בזאת המלחמה כי הוא התחיל לתת נקמת השם במדיין במה שהרג כזבי בת צור אשר באה להכשיל ישראל בזנותה והיה בזה גם כן סבה אל שנעצרה המגפה מעם השם ולזה רצה הש"י שיזכה להיות הוא הראש בזאת המלחמה אשר כוון לתת נקמת יי' במדין ולהציל ישראל מהיזקם במה שעתיד לפי מה שאפשר:
התועלת הז' הוא לפרסם כי אין כח בקסם שיגיע ההודעה במה שיתחייב מההשגחה האלהית במה שעתיד לאשר תדבק בהן ולזה זכר שכבר חרגו בלעם בן בעו' עם היותו קוסם לא קדמה לו הידיעה בזה לקחת עצה להציל עצמו בשיצא מהמקומות ההם שהשחיתום ישראל:
התועלת הח' הוא לפרסם שכבר השיב הש' יתע' גמולו לבלעם על זדון לבו במה שנתן עצה להכשיל ישראל בעריות ובע"ז כדי שיחר אף השם יתעלה בהם ויכלם:
התועלת הט' הוא להודיע שמי שהגיע לו טוב מהשם יתעלה ראוי שיכירהו ויודה עליו לשם יתעלה כי בזה מהתועלת מה שלא יעלם ולזה ספר ששרי האלפים והמאות התנדבו לשם יתעלה כלי זהב רבים על כל הטובות אשר גמלם שלא נפקד איש מאנשי המלחמה ולזאת הסבה בעינה הביאם משה אל אהל מועד להשאיר זכר זה המופת הנפלא ולזה ג"כ צוה הש"י שיקחו תרומת השם מהשלל לתת לכהנים וללוים להעיר שה הטוב הנפלא הגיע להם מהש"י לא מצד כחם ועוצם ידם:
התועלת הי' הוא להודיע שראוי לכל אדם להתרחק מעשות מה שאולי יהיה סבה להחטיא זולתו ולזה כעם משה על בני גד ובני ראובן בשאלם להם לנחלה הארץ אשר בעבר הירדן מזרחה מצד מה ששאלתם זו אולי תהיה להניא לב ישראל מעבור הירדן כי אולי יחשבו של זאת הסבה בחרו להם בני גד ובני ראובן זה לשערם שלא יוכלו ישראל להוריש הגוי' אשר שם ולזאת הסבה תמצא שכאשר הסכימו ללכת שם לצבא שלא היה אז לירוא מהנאת לב העם בשאלתם כי הם רואים צאתם עמם לצבא ולולי בטחם בשם יתעלה שיכניע הגוים ההם לפניהם לא נכנסו בזאת המלחמה:
התועלת הי"א הוא במסות והוא להודיע שראוי לכל אדם להרחיב הדברים בעסק שיהיה לו עם זולתו באופן שלא יהיה אפשר שיקרה בו שום מרמה ותחבולה ולזה תמצא שדקדק משה רבינו עליו השלום בזה התנאי שהתנה עם בני גד ובני ראובן והרחי' הדברי' בו בצד שלא יתכן בו שום מרמה:
התועלת השתים עשרה הוא במדות והוא שאין ראוי לאדם שיפותה בעבור תועלות פרטיות לבחר דבר על דבר אם לא אחד התישבות רב הלא תראה כי מפני היות מקנה רב לבני גד ולבני ראובן נפתו לבחור הארץ אשר בעבר הירדן מזרחה להיות המקום מקום מקנה והנה השיגם מזה החרטה אחר שנכבשה הארץ כי ראו שאולי זה יהיה סבה אל שיסורו בניהם מאחרי השם יתעלה והוצרכו מפני זה לבנות המזבח ההוא שנזכר בספר יהושע עם שהם היו יותר מוכנים לנפול ביד מצירי לישראל מזולתם ולזה תמצא שהראשונים שהגלה מלך אשור היו אלו השבטים עם שהמואבים היו לה תמיד לקוץ מכאיב מצד האר' הזאת שנחלו ישר' מהם על יד סיחון כמו שתראה מדברי יפתח הגלעדי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |