רלב"ג/שיר השירים/ח

רלב"ג ‏ שיר השירים ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מי יתנך כאח לי יונק שדי אמי אמצאך בחוץ אשקך גם לא יבוזו לי: אנהגך אביאך אל בית אמי תלמדני אשקך מיין הרקח מעסיס רמוני:

אלו הפסוקים הם לפי המשל מבוארים במעט באור וזה שהיא אמרה להורות על חוזק החשק אשר לה להתקרב אליו כפי מה שאפשר לה שהיא חושקת שיהיה כאח ויהיה יונק שדי אמה כדי שתוכל לנשקו במקום רואים בלא בושת וזה כי העלמה לא תבוש לנשק אחיה היונק בפני כל אדם ולא יבזוה האנשים על זה ואם היה הענין כן הייתי מנהגת ומביאה אותך אל בית אמי אשר תלמדני ותנהגני והייתי משקה אותך ממשתה הערבים. ואולם לפי הנמשל יהיה הרצון בזה שהיא משגת בקושי מהחוש מה שיצטרך להכין אל השכל באלו החקירות וזה לשתי סבות לקושי הענין בעצמו ולקושי הנהיגה החושים לחפש במה שיצטרך החפוש עליו מן החוש ונתייראה מפני זה פן יקרה טעות בהשגתה אמרה מי יתן והיית כאח לי יונק שדי אמי עד שתנהיג כחות החוש אל מה שיצטרך החקירה עליו כי בלי ספק לולי יתיישרו בזה מהשכל לא תשלם זאת ההשגה וזה מבואר בנפשו ואז כאשר אמצאך בחוש שתהיה טרוד בהשגתם וזה אמנם יהיה כשישלם מן החוש השגת מה שיצטרך החפוש עליו הנה אדבק עמך ואשקך וזה יהיה סבה לקלות השגתך המבוקש ועוד שהם יהיו יותר נכנעים אליך כאשר תהיה ההנהגה בהם מסודרות ממך ממה שהם נכנעים אלי וזה כי הם מבזים אותי ואותך לא יבוזו אך יחשקו להפיק רצונך ובזה אהיה מנהגת ומביאה אותך אל בית אמי אשר תלמדני והיא הנפש המרגשת להשקות אותך מהמשקים אשר השגתי אותם מהחוש ומהכח הזוכר:

ג

שמאלו תחת ראשי וימינו תחבקני:

אמרה שכבר נשלם לה מה שחשקה אותו עד שמה שיטה אותו מנתיב האמת באלו ההשגות עם קשיים הוא נכנע תחת לראשה אין פרץ ואין יוצאת ומה שיישיר אל הנכונה בהשגת מה שירצה דודה השגתו תדבק בה ותחבקה וזה גם כן לפי הנמשל מורה על שכבר נשלם להם החבור בשלמות בזאת ההנהגה ושבו כמנהג החושקים בהתחברם:

ד

השבעתי אתכם בנות ירושלם מה תעירו ומה תעוררו את האהבה עד שתחפץ:

אמרה כבר השבעתי אתכם בנות ירושלים שלא תהרסו לחוזק התשוקה לבקש התכלית לקחת ההשגות על זולת סדרם. מה שאם הייתם הורסים בזה ולא לקחת ההשתדלות בהשגה על הסדר הראוי לא היה עולה בידינו דבר והיה השתדלותינו לבטלה. מהו אמרה מה תעירו ומה תעוררו את האהבה עד שתחפץ ר״ל שלא יועיל לכם כלום. ועתה כאשר לקחו ההשגה על הסדר כבר הגיעו מהשלמות אל זה השיעור אשר כבר קדם. והנה מה שיחסר מהשגת השלמות העיוני אל התכלית הוא חכמת האלהות והיא היתה החשוקה מתחלת הענין. ואפשר שנאמר שזאת השבועה היתה שלא יהרסו לחקור בחכמת האלהות קודם שישלמו להם התנאים אשר יצטרכו להם לחקור בזאת החכמה כמו שנאמר אחר זה. ואולם לא אמרה בצבאות או באילות השדה כי לרוחק אלו העניינים מהחוש תגדל המבוכה איך יתחילו בזה ולזה לא ספר בזאת השבועה מה שיעיר על המרוצה. ולא אמרה להם אם תעירו וגו' אבל אמרה מה תעירו להורות על שאם יתחילו בזה בזולת התנאים אשר יצטרכו בו לא יוכל על זה כלל:

ה

מי זאת עולה מן המדבר מתרפקת על דודה תחת התפוח עוררתיך שמה חבלתך אמך שמה חבלה ילדתך:

אמר מתחיל לספר זאת ההשגה ר״ל חכמת האלהות ומה שבה מהקושי בהגעתה מי זאת עולה מן המדבר כנפלא על זאת ההשגה איך אפשר שתשלם ממקום חרב אשר לא יעבד בו ולא יזרע וזה כי בשאר החכמות היו הדברים אשר בהם החקירה מושגים בחוש ומהם ישלם כל מה שישתדלו בהשגתו באלו הדברים מעצם הדברים ההם ואולם בכאן אין דרך בהשגתו כי אם בהקדמות רחוקות ולזה אמר שהיא מתרפקת על דודה רצונו שלבה הומה עליה בעבור דודה על אשר לא תוכל להפיק רצונו. והנה אין חבר לזאת המלה רוצה לומר מתרפקת ונחשוב שיהיה עניינה לפי מקומה על הצד שבארתי. ואפשר שנאמר והוא יותר נכון כי מתרפקת הוא מענין מרפק שהוא הזרוע כמו שביאר הר"מ בפירוש המשנה אשר לו ואמר שם שהוא ככה בלשון ערבי ירצה בזה שמרוב האהבה והחשק תשים זרועותיה על דודה וזה לפי המשל. ואולם לפי הנמשל ירצה באלו הזרועות שהיא תעזרהו בכל כחה להמציא אליו מה שאפשר אליה המצאתו להיות לו מבוא להכנס בחקירות אשר ירצה לחקור בהם והיא מתנצלת ואומרת אליו כבר עוררתיך תחת התפוח ר״ל כבר עזרתיך בהשגת הדברים המוחשים והם העניינים הטבעיים לפי ששם נולדת וגדלת עמהם והם דברים קרובים אל עצמינו ומוחשים אלינו ואולם בזאת ההשגה אשר יחקור עתה לא תשער איך יתכן שיהיה לו ממנה עזר ועם כל זה היא רבת החשק למלאות תשוקתו בכל אשר תוכל:

ו

שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך כי עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה רשפיה רשפי אש שלהבתיה: מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו:

אמרה אליו לחוזק האהבה ולגודל תשוקתו להפיק רצונו כפי היכולת שתשימהו כחותם על לבו ר״ל במה שיצטרך אליו ממנה בשכל העיוני וכן אמרה אליו שיעשה במה שיצטרך אליו ממנה בשכל המעשי והיא אמרה כחותם על זרועך והרצון בזה כי כמו החותם שיחתום בו האדם כאשר ירצה כן תהיה אליו מוכנת תמיד במה שתוכל לחתום אליו מאלו הצורות הדמיוניות אשד יצטרכו אליו. ואמרה נותנת סבה בזה כי אהבתה אליו היא בתכלית החוזק לא יוכל איש על הסרתה בשום פנים כמו המות והשאול שהוא בתכלית החוזק ואופן החוזק בהם הוא שלא יוכל על הסרתם בשום פנים ושזאת האהבה בוערת בקרבה תבערה חזקה לא יכבוה מים רבים ונהרות לא ישטפוה ולא יסירוה ביתרון ההון כי היא תבזה כל דבר בערך אל אהבתו ולזה לא תשתדל בי אם במה שידרוך אל חפצו:

ח

אחות לנו קטנה ושדים אין לה מה נעשה לאחותנו ביום שידבר בה:

אמר השכל הפועל והשכל הנקנה ר״ל השכל ההיולאני תשלם באלו השלמות אשר קדם זכרם אחות לנו והיא זאת החשוקה אשר קדם זכרה וקראוה אחות להם מצד שלמותה עד שכבר נקראת שולמית במה שקדם ומצד היותה עוזרת להם בפעולתם ר״ל במה שיקבל השכל ההיולאני משפע השכל הפועל וקראוה קטנה מצד מיעוט חלקה בזאת ההשגה אשר יצטרכו אליה ואמרו שאין לה שדים תשפיע להם מה שיצטרכו אליו בזאת ההשגה והוא נאות לפי המשל כי הקטנה אין לה שדים נכונים לינק מהם ובהיות הענין כן מה נעשה לאחותנו ביום שידובר בה שתשפיע אלינו מה שיצטרך אלינו בזאת ההשגה ובזאת החכמה מאיזה צד יישירה אל זאת ההשפעה כי היא לא תוכל על זה מעצמה אם לא ניישירה אל זה. ואולם אמרו ביום שידובר בה הוא להעיר כי יצטרכו אל זה תנאים רבים מהם ההרגל במלאכת הנצוח כמו שנזכר בראש ספר הנצוח ומהם ישוב הדעת ושקיטת רתיחת הטבעים ולזה לא התירוה אל עצמם החכמים הקודמים כי אם בעת הזקנה. וזה כי זאת המלאכה מצד שישתמשו בה בהקדמות מפורסמות והיה מדרך ההקדמות המפורסמות ברוב העניינים שילקח מהם ראיה על דבר והפכו ראוי שתהיה דעת החוקר בה מיושבת מאד עד שיקח מאלו ההקדמות המפורסמות ההקדמות הצודקות לבד וראוי גם כן שלא יעמיק בה כהעמקתו בשאר החכמות אשר אפשר בהם ההעמקה וזה כי דרך החקירה בחכמה חכמה ראוי שיהיה לפי שעור ההאמתה המגעת בחכמה ההיא:

ט

אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז:

אמרו אם היא גדורה בגדרים הראויים למי שיכנס לחקור בזאת החכמה נבנה עליה הבנין אשר אנחנו משתדלים בבנייתו בשלם שבפנים ואם דלת היא ר״ל אם היא פרוצה שאין לה חומה הנה נצור עליה לוח ארז ר״ל שנחזק אותה ונסתום פרצתה בלוח ארז:

י

אני חומה ושדי כמגדלות אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום:

אמרה שהיא חומה ר״ל שהיא גדורה ואין פרץ ואין יוצאת ושדיה אשר תשפיע בהם מה שתשפיע הם כמגדלות החזקים אשר בעיר המוסיפים על שלימותה שמירה. והרצון בזה שלא תכין מאלו ההקדמות רק מה שידרוך אל הנכונה בזאת החכמה. ואולם אמרה אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום וזה שאם לא היה הענין על זה התואר היתה רבה המריבה והמחלוקת באלו ההקדמות ותטה המחשבה פעם אל החלק האחד מחלקי הסותר ופעם אל החלק השני:

יא

כרם היה לשלמה בבעל המון נתן את הכרם לנוטרים איש יביא בפריו אלף כסף:

אמר מספר איכות הגעת זאת ההשגה ועניינה כי לשלמה והוא השכל היה כרם בבעל המון ר״ל בבעל הרבוי והוא המציאות המוחש כי בו יהיה הרבוי ואולם המציאות המושכל אשר המציאות המוחש עלול ממנו אין רבוי בו כלל ושזה הכרם נתן לנוטרים לשמור הפרי אשר יצא ממנו והוא הסדור המושכל אשר נמצא בו בכח להמציאו אל השכל ואלו הנוטרים הם הכחות המרגישות והכח המדמה והכח הזוכר כי הם ישמרו זה הפרי וישתדלו בשיהיה כל הפרי ההוא לשלמה וזה יהיה כשיעתק מהסדור הנמצא בנמצא המוחש אל הסדור המושכל אשר הסדור אשר בנמצא המוחש הוא עלול ממנו. ואולם אמרו איש יביא בפריו אלף כסף הרצון בו כי מי שיחקור בנמצא המוחש בשלמות ישיג ממנו על האופן השלם זה הפרי אשר זכרנו והוציא זה בלשון מורה על אחדות במספר ועל רבוי יחד ר״ל אלף כי מי שיתבונן בזה הרבוי אשר לצורות בזה הנמצא המוחש ישיג מהם הצורה האחת אשר הם עלולות ממנה והיא להם במדרגת הצורה והפועל והתכלית על שכבר יעלה בזאת האופן הרבוי אל האחד וזה שהם קצתם במדרגת הצורה לקצת ולא יסורו מעלות בזה האופן עד שיכלה אל הצורה האחרונה:

יב

כרמי שלי לפני האלף לך שלמה ומאתים לנוטרים את פריו:

אמרה שזה הכרם הוא לפניה ושהיא תשתדל שיהיה האלף כסף לו והוא הפרי אשר נזכר במה שקדם ושהנוטרים ישתדלו להשיג העניינים החלקיים אשר תיוחס אליהם השגתו עד שיעתק השכר מטה שיקובץ מכל הנוטרי' אל השגת זה האחד אשר קדם זכרו שהוא פרי השכל ותכליתו והוציא זה בזה המספר ר״ל מאתים להורות על שכאשר התקבץ אליו מה שישיגוהו כל החושים אשר הם חמשה לבד כמו שהתבאר בספר הנפש התקבץ מזה מה שהוא כחיי על הפרי שהוא אלף כסף וזה כי חמשה פעמים מאתים יהיה אלף:

יג

היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעיני:

קראה יושבת בגנים להיותה יושבת בזה הנמצא המוחש אשר ממנו תכין להם מה שיצטרך אליהם בהשגתם ולפי שזה אמנם ישלם ממנה בהשגות המתחלפות אשר יגיעו לה מהחושים אמרו בגנים בלשון רבים וקראו עצמם חברים לה כי היא בחברתם באופן מה במה שתכין להם מאלו ההקדמות אשר נבנית עליהם זאת המלאכה ואמרו שהם מטים אזנם אל דבריה ולזה חלה פניה השכל הנקנה שתשמיע לו מה שיצטרך אליו ממנה בזאת החכמה כי בזולת זה לא יוכל השכל הפועל להשפיע לו השפע הצריך אליו ממנו בזאת החכמה כמו שקדם:

יד

ברח דודי ודמה לך לצבי או לעופר האילים על הרי בשמים:

אמרה לו שכבר הכינה לו מה שיצטרך ושישתדל בחריצות ובתכלית המרוצה האפשרית לה לעלות על הרי בשמים והיא החכמה האלהית כמו שקדם ושלא יתרשל מזה:

זהו מה שנראה לנו בזאת המגלה והוא נאות מאד מצד הלשון והענין. ואנחנו חושבים שכבר עמדנו בלי ספק על הדרושי' הכוללים אשר כווננו בזה הספר והנה לשון הספר וסדורו יעיד עליו לנו. ואולם מהדרושים החלקיים אפשר שנשמטו ממנו עד שיהי׳ מכוון ענין למה שאמרנו שהוא על צד המשל לבד אבל זה מעט לפי מה שאחשוב:

ובכאן נשלם זה הבאור. והיתה השלמתו בסוף תמוז שנת שמנים ושש לפרט האלף הששי. והתהלה לאל לבדו אשר עזרנו ברחמיו וחסדיו. יהי שמו מבורך ומרומם על כל ברכה ותהלה. אמן:

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.