ריטב"א/קידושין/נב/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
והלכתא כאביי ביע"ל קג"ם. פירשו הגאונים ז"ל שהל' היינו לחי העומד מאליו ונראין דבריהם דאי כפי' ר"ת ז"ל שכתב דהיינו ימי לידה שאינו רואה בהם שאין עולין לה לימי זיבה שבמס"נ הי' לו לומר יו"ד של ימי אלא שיש לדחות דמשום דאיכא יוד של יאוש שלא מדעת שינה לשונו ונקט למ"ד של לידה אפ"ה קבלת הגאונים ז"ל מכרעת והא דמני הכא בכללא הא דקדושין שאין מסורין לביאה לא הוה איצטריך ליה דהא פשיטא דהלכתא כאביי כיון דאיתותב רבא אלא מני ליה אגב גררא דאידך משום דלית הלכתא כותי' אלא בהני לאתנוחי בהו סימנא וכן נמי ביאוש שלא מדעת דמני איתותב רבא בפ' אלו מציאות:
אמר רבא ש"מ ממתני' ארבעה ונקט רב בידיה ג' ש"מ המקדש בפירות שביעית מקודשת ושמע מיניה המקדש בגזל אינה מקודשת. פירוש דלא אמרינן סתם גזלה יאוש בעלים. ואפילו בגזל דידה פירוש ולא אמרינן מדיהיב לה בתורת קדושין ושתקה נתרצית בדבר וגליא אדעתה דמחלה לי' אלא אמרינן דמצי למימר שקלי ודידי שקלי ואוקמינא לקמן בדלא שדיך:
ממאי מדקתני שלהן היתה ושל שביעית היתה טעמא דשביעית דהפקר הוא הא בשאר שני שבוע לא. קשיא לי דילמא הוא הדין בשאר שני שבוע והא דקתני ושל שביעית היתה לאשמועינן אידך דאמרן דמקדש בפירות שביעית מקודשת סד"א לאכילה אמר רחמנא ולא לסחורה קמ"ל. ואיכא למימר דדייק לה רב מדקתני שלהן היתה דכיון דשביעית היא והכל הפקר מאי שלהן איכא ומה לי שלהן היתה או של אחרים או שלו דהא ליכא בעלים לפירוש שביעית אלא ודאי הא קא משמע לן דהא דמקדשה בשלהן היינו משום דשל שביעית היתה הא בשאר שני שבוע לא משום גזל כנ"ל וכן כתב בתוספות:
והוא לא אמר והאמר רבי יוחנן גזל ולא נתייאשו הבעלים שניהם אינם יכולים להקדיש זה לפי שאינו שלו וזה לפי שאינו ברשותו. פי' דכתיב כי יקדיש איש את ביתו מה ביתו ברשותו אף כל ברשותו ולאפוקי גזל מטלטלי אי נמי דכפרי' אבל מקרקעי א"נ פקדון דלא כפריה מצי מקדיש דכל היכא דאיתיה ברשותיה דמריה איתיה וכי תימא מאי האי דאקשינן אדרבי יוחנן והוא לא אמר דעד כאן לא קאמר ר"י אלא בגזל דאחרים שאין הגזלן יכול להקדישו ולא לקדש בו את האשה עד שיתייאשו הבעלים דהשתא איכא יאוש ושינוי רשות אבל קדשה בגזל דידה מקודשת דכיון דשתקה אמרינן דמחלה ומ"ה מתמה אדרב דאמר דאפילו בגזל דידה אינה מקודשת. ותו מאי האי דמשנינן דרבי יוחנן בבדיחותא קאמר אמר רב ומאי רבותא דרבי יוחנן בהא דהא עיקר רבותא דרבי יוחנן היינו שאין הנגזל יכול להקדישו לפי שאינו ברשותו אף על פי שהוא שלו דלא קנייה גזלן אבל במאי דקאמר דלא מצי מקדיש ליה גזלן בלא יאוש בעלים הא פשיטא ואגב גררא נקטיה וא"כ אמאי בדח משום דאמר רב כוותיה. ואיכא למימר דרבי יוחנן אפילו בגזלן שאינו יכול להקדישו אשמועינן רבותא סד"א דאע"ג דלא שמעיניה לנגזלו דאייאש קמן דמשום חומרא דהקדש ניחוש לדר' שמעון דאמר סתם גזלה יאוש בעלים הוא ויהא הקדש קמ"ל דלא חיישינן ולא תלינן ביאוש עד דשמעיניה בהדיא דאייאש והייינו דבדח ר"י בדרב דאמר בקידושין אינה מקודשת כלל אפי' לחומרא לאצרוכי גיטא ולא אמרינן דמסתמא אייאש והיינו נמי דמתמהינן השתא והוא לא אמר כלומר דכי היכי דאמר רבי יוחנן דעד דשמעיניה לנגזל דאייאש לא תטנן ביאוש מסתמא אפי' לחומרא ה"נ אמר רב בקידושין דאע"ג דקידשה בגזל דידה ושתקה לא תלינן מסתמא דמחלה עד דשמעיניה בהדיא ויכלה למימר שקילי ודידי שקילי:
ההיא איתתא דהות משיא כרעא במשיכלה דמיא. לא ידענא מאי אתא לאשמועינן בה דהא לא מיצטרך לן כלל בעיקר דינא דקדשה בגזל דאחרים דאייתי' לעיל. ומתוך הדוחק יש לי לומר דהא אתא לאשמועינן דאי לאו דגזל הוה אף על גב דשדא לה ולא אמרה מידי מקודשת ולא אמרינן הא דשתקא משום דלא יהבה אדעתא הוא שהיתה מתעסקת ברחיצה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |