חידושי הרי"מ/קידושין/נב/א

חידושי הרי"מ קידושין נב א

דף נ"ב ע"א

דתני טביומי לזה חמשה בנים ולזה ה' בנות ואמר א' מבנותיך מקודשת לא' מבני' כו'. מכאן משמע ג"כ בעושה שליח לקדש לו והוא קדש לו קדושי ספק או קשאמ"ל דלא הוי שינוי בשליחות והוי קדושין ע"ש במל"מ שהביא ראי' זו וכן מדמשני לעיל גבי מקדש בתו סתם אין הבוגרת בכלל ופריך הא קטנות בכלל והא קשאמ"ל הוי ומשני דשווי' לאביה שליח ומוכח ג"כ כנ"ל ע"ש. ואף דלכאורה יש לדחות הראי' דבשלמא הכא אי קשאמ"ל לא הוי קדושין א"כ שפיר לא הוי כלל שינוי בשליחות דאי כוונתו על הבוגרת מותרת לעלמא דהוי קשאמ"ל ומאי קפידא הוא הא אינו מזיק לה כלל ומשני שפיר דשוי' שליח כו'. משא"כ לדידן דקשאמ"ל הוי קדושין ואסורה והוא אסור בהם שפיר י"ל דהוי שינוי בשליחות שקידש אשה שלא יוכל לדור עמה ויצטרך לגרשה או להיפוך וגבי דידה ג"כ כנ"ל ולא מוכח. אך מ"מ הוכיח שפיר דהא מאי דהוי קשאמ"ל היינו דאי נימא דהוי קדושין יהי' הביאה אסורה דשמא היא אחות אשה וא"כ כיון דבכה"ג בשליח נימא דהוי שינוי בשליחות אי הוי קדושין כנ"ל. וא"כ בבוגרת ושוי' לאבי' שליח והשני' קטנה שוב לא הוי כלל קשאמ"ל דשפיר הקטנה מותרת לו אף אי נימא דהוי קדושין דמ"מ אינה ספק אחות אשה דאם קדש הגדולה לא הוי קדושין מטעם שינוי אי נימא דהוי קדושין וא"כ הקטנה מותרת מ"נ דקדושי גדולה לא הוי קדושין ממ"נ אי קשאמ"ל לא מהני וודאי אינה מקודשת ואי מהני שוב הוי שינוי וג"כ לא מהני ושוב הקטנה מותרת כנ"ל ומוכח שפיר דלא הוי שינוי כנ"ל:

לכאורה קשה למאי דאמר ריש קדושין בלא אמר לי לא הוי קדושין דידים שאינם מוכיחות לא הויין ידים וכיון שאינו מוכיח הלשון למי קדשה לא מהני ע"ש. וא"כ גם באומר א' מבנותיך לא' מבני למה יהי' ספק הא הוי ג"כ ידים שאינם מוכיחות שלא אמר למי מקדשה. וי"ל בפשיטות דודאי לא מהני כשאומר סתם תהא מקודשת דצריך שתהי' מקודשת לאיזה אדם עכ"פ וא"כ כשלא אמר לי וידוע שאינם מוכיחות לא מהני. וא"כ מצד הלשון אינו מוכח רק שהיא מקודשת ולא לשום אדם וזה לא מהני. משא"כ כאן שעכ"פ מוכח שהיא מקודשת לאחד מאותן החמשה וזה מהני דשוב היא מקודשת כנ"ל:

לכאורה קשה כיון שלא קידש רק אחת מאותן בנות א"כ יש כאן הרוב שהן פנויות א"כ תהי' כל א' מותרת מטעם כל דפריש מרובא פריש ואף דיש כאן אחת מקודשת בודאי מ"מ לא שייך כל קבוע כמחצה על מחצה כיון שאין האיסור ניכר כמ"ש תוס' בכמה דוכתי ובנזיר י"ב בצא וקדש לי אשה סתם דאסור בכל הנשים כ' תוס' דמן הדין באמת מותר מטעם רוב דלא הוי קבוע מה"ת כיון שאין האיסור ניכר רק התם הוי מטעם קנס ע"ש וכאן לא שייך הקנס א"כ תהי' כל א' מותרת. והי' אפשר לומר דכמו בשני שבילין א' טמא וא' טהור דקי"ל בבאו לשאול עליו ועל חבירו הוי כמו בבת אחת ושניהם טמאין דאי אפשר לפסוק שניהם טהורין אף דמדינא כל א' טהור מ"מ הא אחד ודאי טמא ואי אפשר לפסוק כנ"ל ולכך שניהם טמאים כו' וגם כאן אף דכל א' מותרת משום הרוב מ"מ כיון דאחת ודאי מקודשת וזהו הוי כבא לשאול עליו ועל חבירו כיון שהוא על מעשה אחת כדאמר פ"ב דכתובות גבי מחבואה ע"ש שוב צריכין לפסוק שכולן אסורות כנ"ל. אך להנ"ל הי' רק מדרבנן ומה"ת היתה כל א' מותרת דהא גם בב' שבילין בב"א טמאין הוא רק דרבנן כמ"ש תוס' ריש פסחים. ובאמת משמע כאן דהוא מה"ת כל א' בספק כנ"ל ובאמת מדרבנן בל"ז אסור כדאמר בזבחים כיון דב"ח לא בטלי אסור גזירה משום קבוע וכמ"ש חולין ובכמה דוכתי ע"ש. ובל"ז י"ל למאי שכ' הפ' דהיכא שנולד האיסור בתערובות לא שייך ביטול ברוב וי"ל גם כאן כנ"ל:

תוס' ד"ה והילכתא הקשו על ר"ת דמשום לא יעשה כן הי' כוונתו על הגדולה וקשה מהש"ס ע"ש. ויש לחלק דהר"ת איירי שאומר שהי' כוונתו על הגדולה ונאמן ע"ז דלא מיקרי דבר שבערוה כמ"ש הר"ן גבי קדשתי את בתי וא"י למי ע"ש. משא"כ בש"ס איירי שהי' כוונתו באמת על אחת מהם ושיהי' שתיהן בכלל הספק ולא א' כנ"ל:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף