ריטב"א/מועד קטן/ח/ב

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רמב"ן
ריטב"א

חי' הלכות מהרש"א
רש"ש


שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


ריטב"א TriangleArrow-Left.png מועד קטן TriangleArrow-Left.png ח TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


איכא בינייהו דעביד בחנם וא"ת ולימא נמי דאיכא בינייהו בזמן הזה דליכא עולי רגלים י"ל ולאו דוקא עולי רגל אלא הוא הדין שמכניסין מעות לצורך הרגל ועוד שכל גזירה שגוזרים חכמים במקומה עומדת אע"פ שבטל הטעם עד שיעמוד ב"ד כדאי' בירוש' והלכתא כרב באיסורי והרמב"ם ז"ל פסק כשמואל ובירוש' פסק כשמואל:

מתני' אין חופרין כוכין וקברות במועד אבל מחנכין יש מקשי' ואלא אפי' י"ט שני לגבי מח' כחול שויוה לרבנן ויש מתרצין דהתם בטלטול ובמלאכות שאין בהן טורח כמגז ליה אסא וגלימא ולא משמע הכי לישנא דכחול שויוה רבנן ואחרים תירצו דהתם בי"ט אחרון דמדאורייתא חול גמור וגבי מת אוקמוה כדאוריית' אבל לא בי"ט שני דראשונים דסכות ופסח דהא אפי' במועד אין חופרין מפני שהוא מקרא קדש של תורה ומלאכה אסורה בו דאורייתא וגם אינו דהתם סתם נקט כל י"ט שני והנכון דכל לצורך מת שכבר מת עושין קבר לגמרי אפי' בי"ט שני וכ"ש בחולו של מועד והכא שלא לצורך ממש אלא שיהיו מוכנים לרבים ולהכי נקטיה בלשון רבים וחשיב כדברים של רבים כי רבים שתו ורבים ישתו וכל דברי רבים שאין בהם צורך המועד ממש מתקנין ולא עושין לכתחלה כדאי' לעיל וכן פי' רבי' אלפסי ז"ל וכבר נתבר' זה בספ' תורת האד':

ועושין נברכת פירשו הראשונים ז"ל נברכ' הכובסין לצורך דברים שמותר לכבס במועד וגוהה ובין גוהה הוא כמו המחמצן והמנדיין שאמרו בפ' לא יחפור ומפני שהוא ענין חפירה שואוהו עם קברות וכוכין וי"מ נברכת כעין קברות שלנו שדומין לנברכ' דאלו שלהם אף קברות כצור' כוכין אלא הקבר כבנין וקתני דלצורך מת עושין אותו ואי נמי אפי' שלא לצורך דטרחא זוטא וכעין חנוך קברו' וגוהה ובר גוהה לפי' זה שדרך לעשות בתוך קבר של חפירה חפירה קטנה כקומת המת ועל דרך זה מפורשת בתורת האדם:

וארון עם המת בחצר פי' כדי שיהא ניכר שהוא לצורכו ואע"פ שכבר מת מפני שאין בארון צורך כ"כ כי יותר מצוה לקבור בקרקע לא התירו אלא עמו וכן הדין ביום טוב שני בין לענין זה בין לענין נסרים ומיהו בירושלמי אומר אם היה אדם מפורסם מותר ואמרי' בתוספת כי עתה המתים שלנו כלם מפורסמ' כי אנחנו מתי מעט ע"כ והכל לפני המקום:

שם שאין מערבין שמח' בשמח' ולדבריו אין מערבין שמח' מיל' במשת' או בפדיון הבן ודכות' אבל שתי משתאות עושין כיון שהן ממין אחד ואין הלכה כמותו דאידך כולהו פליגי עליה ודכולי עלמא אירוסין מותרין במועד בלא סעודת אירוסין:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון