ריטב"א/מגילה/כא/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמ' הא דתנן קראה א' קראוה ב' יצאו תנא מש"כ בתורה והאי דינא דנהיגין שהעומד לקרא בתורא קור' עמו ש"ץ תקון רבנן הכי כדי שלא לבייש מי שאינו יודע וכדאמרינן במסכת ביכורי' גבי מקרא ביכורי' בראשונה מי שהיה יודע לקרות קורא שלא היה יודע לקרו' מקרין אותו היו עמי הארץ מתביישין ותקינו שיהו מקרים את כלם:
ג"ה בהלל ובמגלה אפי' י' קורין וי' מתרגמין וק"ל לרש"י ז"ל שאין תרגו' בכתובים הא פרישנ' בפ"ק דיונתן בן עוזיאל לא תרגם אבל הנביאי' האחרוני' תרגמו אותו חוץ מספר דניאל דאית ביה קץ משיח:
ומאי משמע דהאי עובר וכו' והא דנקיט דעובר ולא נקט קודם לאשמעינן שלא ישהה בין ברכה למצוה אלא שיעבור מזו לזו לאלתר ובירושלמי שאם שהה כדי כל הברכה חוזר ומברך לפניה:
מאי מברך רב אשי אמר בריך מנ"ח ומדלא אמרינן בלילה מברך מנ"ח וביום מברך מ"ן וכדאמרינן גבי חנוכה יום א' מברך ג' מכאן ואילך ב' שמעינן שאף ביום מברך מנ"ח:
לאחריה במקום דנהיגי מאי מברך בא"י אמ"ה האל הרב וכו' ואסיקנא דחותם בא"י הנפרע לישראל מכל צריהם האל המושיע וכן עמא דבר והאו' האל הנפרע לישראל טועה הוא. ותמיה לן למה פותח בברכה זו בברוך שהי' סמוכה לחבירת' לברכה קודם מגלה שאפי' הברכה הסמוכה לברכה קצרה חשיבא סמיכ' כדאית' בירו' וכ"ת כיון דתליא במנהג' פותח בברוך והרי ברכה אחרונ' של הלל שתלוי' במנהג כדאית' במס' סוכה ואפ"ה אינה פותח' בברוך מפני שסמוכה לברכה ראשונה שלפני הלל ודין הוא דהא כל היכא דאמרי סמוכה היא לעולם וי"ל שברכה זו אינה על המגל' אלא ברכה של שבח על הנס מיהו אכתי ק"ל ברכה אחרונה למה פותחת בברוך וכ"ת שהטעם מפני שבתחלה הפותח מברך והחותם לאחריה וכיון שהיא בשנים אינה סמוכה שהרי הא' הולך לדרכו והשיח אכתי קשיא ברכת נביא של הפטרה לאחריה למה פותחת בברוך שהרי סמוכה לברכה שלפניה ונראה דכל שיש הפסק ושינון אחר בין ברכה לברכה כמו אלו שהברכות והקריאה אינם מענין א' כגון פסוקי דזמרה שהכל לענין שבח וזמרה וכן ברכות הלל וההלל שהכל לשבח וא"א לשיח ולגלגל עמהם דבר אחר וכן ברכות ק"ש וק"ש שהכל ענין קריאה ושנון וקבלת מלכות שמים והרי מין במינו ואינו חוצץ ושל אחריהם אינם פותחות בברוך דחשיבי סמוכות מעין שבח והודאה וכשהקריאה ענין אחר חלוק לעצמו וספור מאורע כגון מגלה וקריאה בתורה ומפטיר בנביא הרי הוא הפסק שהרי ענין א' הוא וגם אפ' להפסק בנתים לשיחה או לתרגום או כיוצא בהם מש"כ באידך ולפיכך לא חשיב' סמוכה והרי הוא כברכת מזון שפותחות בברוך אע"פ שקדמה לה ברכת הלחם וכן ברכת כסוי אע"פ שקדם לה ברכת שחטה:
הא דתנן שאין מפטירין בשבת במנחה לא שיש אסור בדבר אלא שאין חייבין בכך והדבר תלוי במנהג וכן כתב רבי' האיי גאון ז"ל בתשובת שאלה שמנהגות תלויות יש ועדיין יש בפרס ומדי הפטרות ידועות לשבת במנחה בכל השנה ובהכי מתרצא לן מאי דק"ל לר"ת ז"ל מהא דאמרינן בפרק במה מדליקין אמר רב אחדבוי אמר רב י"ט שחל להיות בשבת המפטיר בנביא במנחה אינו מזכיר של י"ט שאלמלא שבת אין נביא במנחה בי"ט אלמא אפי' במנחה של שבת מפטירין בנביא:
והא דאמרינן הני י' כנגד מי ואמרינן כנגד כך וכך ואפ"ה אם רצה להוסיף מוסיף דההוא סימנא אינו אלא שלא לפחות מאותו מנין ומהא שמעינן שיש רשות להוסיף בר"ה בפסוקי מלכיות זכרונות שופרות אע"פ שאמרו בהם שהם כנגד י' מאמרות שאמר דוד הם אותם מזמורים שאמר דוד הם אותם מזמורים שבסוף תהלים שמתחילין בהללו יה והם ה' מזמורי' ואסיקנא דבין א' בין אמצעי בין אחרון שקרא ד' משובח וכי קתני האחרון שקורא ד' לאו לעכובא הוא:
תנא פותח מברך לפניה והחותם מברך לאחריה פירש דכלה קריאה חדא מצוה היא שנעשית ע"י רבים ובחדא ברכה סגיא לכלהו וכן כל כיוצא בזה כגון תקיעת של ר"ה והתם ליכא למגזר משום נכנסין ויוצאין דהתם לא שייך דעל כ"א וא' מהם חיוב לשומע כלם מראש ועד סוף וכדפרשי' בדוכתה. וכן בשחיטת ובדיקת חמץ כדכתיב התם מפי מורי נר"ו:
והאידנא דקא מכרכי כלהו גזירה משו' דנכנסין ויוצאין ולפי' כשקורא כהן במקום לוי או שאין בב"ה מי שיודע לקרות וקורא א' במקום ז' שאמר בתוס' שעומד בכל פעם ופעם לא אמר אלא מתחלה קודם תקנה משום היכא שלא יהא כקורא א' כל הפרשה אבל השתא דאיכא ברכות בנתי' הא איכא הכירא ואינו צריך לישב ולעמוד אלא במקומו וכן נהגו:
תוספות בעא מיניה עולא בר רב מרבא פ' ר"ח כיצד קורין אותה צו את קרבני לחמי דהוו תמניא פסוקי היכי נעבי' ליקרו תרי תלתא תלתא פשו להו ב' ואין משיירין בפ' פחות מג' פסוקים פי' גזירה משום היוצאין דנפקי בין גברא לגברא דסברי דהני תרי פסוקי דשיירי למיקרי לגברא תליתאי שיירינהו מיהו ליתא להאי חששא אלא בכגון זה שהוא משייר בסוף הפרשה שאומר למה לא סיים הפרשה עם זה אלא ודאי דלגברא אחרינא שיירינהו אבל כשמשלים הפרשה אלא שיש סמוך לה פרשה של ב' פסוקים להאי ליכא למיחש והיינו דלא חיישינן להא לרבה דקרו הני תמניא פסוקי תרי גברי ד' לד' דמשייר פ' וביום השבת שהיא ב' פסוקים בלבד כדמוכח בסמוך ומכאן למדנו דין זה לכל מקום והלשון מוכיח עליו דקאמר שאין משיירין בפרשה דאלמא בשיור פרשה שלא סיים אותה איירינן דוקא:
ליקרו ב' ד' ד' ביום השבת דהוי א ב' ובראשי חדשיכ' דהוו חמשה היכי נעביד ליקרי הג' תרי מיום השבת וחד מראשי חדשיכם אין מתחילין בפרשה פחות מג' פסוקים פירש גזרה משום הנכנסי' בתרי אנפי חדא שהנכנס כשהקורא הד' הנשאר מפרשה זו ויודע שאין למעלה ממנו בפ' אלא פסוק א' יהיה סבור שלא קרא הג' אלא אותו פ' בלבד ואידך שמא יכנס אחד כשקורא הג' פסוק ובראשי חדשיכם שהרי נכנסי' לב"ה אפי' בין פסוקא לפסוק' וכדסבור שאין ג' זה קורא אלא פסוק א' וסברה דפוחתין לקרא בתורה מג' והאי אנפא בתרא עדיף טפי שהנכנס טועה במה שקורין לפניו דאלו אנפא קמא לא חששא הוא כולי האי שאין הנכנסים מעיינים במה שקראו כבר והכי משמע לקמן כדבעינן לברורי בס"ד וליוצאין באמצע גברא לא חיישינן לעולם דהא לא שרי למיעבד הכי והיינו דליכא בהא משום גזרת יוצאין כשמתחיל הג' לקרא ביום השבת שיהא סבור שלא יקרא אלא אותם ב' פסוקי' מי' בר מהכי ליכ' למיחש בהכי דמהראה בדעתו בין אינו אומר כן אלא ברואה שמשיי' בפרש' כמו לקרו תרי מהך ותלתא מהך פשו להו תרי ואין משיירין בפרשה פחות מג' פסוקים אלא דאשגרת לישן דלעיל נקט ודכותא בתלמודא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |