ריטב"א/מגילה/כב/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
ריטב"א
חידושי הר"ן
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
רש"ש
שיח השדה

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


ריטב"א TriangleArrow-Left.png מגילה TriangleArrow-Left.png כב TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א"ל לאמר זו לא שמעתי כיוצא בו שמעתי דתנן גבי אנשי מעמד במסכת תעניות בין הראשון בראשית ויהי רקיע בא'. והוינן בה בשלמא ויהי רקיע בראשון תלתא פסוקי נינהו והקורא בתורה לא יפחות מג' פסוקים ואתמ' עלה רב אמר דולג ושמואל אמר פוס' רב אמר דולג מ"ט וכו' ושמואל אמר פוסק וכו' ושמואל מ"ט לא אמר דולג גזי' משום הנכנסין והיוצאין ולאו למי' דרב לית ליה גזי' דנכנסים ויוצאין דהא אמרינן לקמן דרב קורא בתורה בתעניות צבור ופתח ובריך חתם ולא בריך:

ואמרינן עלה ואי ס"ד רב ביש' קרא לפניה אמאי בריך ופריק אחר התקנה הוה א"ה לאחריה נמי ליבריך שאני היכא דיתיב רב דמיעל עיילי מיפק לא נפקי אלמא אית ליה לרב תקנתא דגזי' הנכנסים והיוצאין אלא מטעמא דאמרי בסמוך כיון דלא אפשיטא דליכ' רווחא עדיפא ליה דלא למפסק קרא דלא פסקיה משה מלמיחש לנכנסין ויוצאין. ושמואל דאמר דעדיף ליה למיחש לנכנסין ויוצאין אבל קרא פסקיה ע"י הדחק כשם שפוסקים לתינוקות להתלמד משום דלא איפשר בלאו הכי:

מתיבי פרשה של ו' פסוקים קורין אותה בב' ה"ג וכן היא בספרים שלא עבר עליהם קולמוס שלהם קורין אותה ביחיד פי' לפי שאין משיירין בפרשת פחות מג' פסוקים ואם קרא א' ג' קורא הב' ב' מפרשה ולא חיישי' לגזי' דנכנסין דמאן דעייל שיולי משאיל כדמפ' בסמוך וי"א ג' אין מתחילין בפרשה פחות מג' פסוקים דחייש לנכנסין ג"ה וכן עיקר. ואם איתא למ"ד דולג לדלוג ולמ"ד פוסק לפסוק והראשונים ז"ל היו סבורין דאסיפא קיימא למה לו לב' להתחיל כלום מפרשה ב' לפסוק או לדלוג פסוק ג' שלמעלה מן הב' והוו להו תלתא פסוקי וק"ל ז"ל היכי שייך הכא לפסוק כיון דבדיעבד קיימי שהא' קראו כלו שלם והיאך חוזר ב' זה וקורא מחציו ולמטה והא ודאי עדיפא ליה להיות דולג לבד מלדלוג ולפסוק פסוק שכבר נקר' שלם בא' ומחקו אותו דל"ג אלא למ"ד דולג לדלוג ולרב מקשי וכן הגיה רש"י ז"ל והוקשה להם עוד דכי לדלוג מאי מהני ליה דהא לא משתיירי ב' פסוקי' למעלה ואיכא חששא דנכנסין שסבורין שלא קרא הראשון אלא ב' וכיון דאיכא שום חששא עדיף ליה למקרי לקמן מזו שנים ומזו' א' או ג' וחזרו ומחקו הכל ואמר דמסתמא פרכינן הא מתניתא חייש לנכנסין ויוצאין ורב אמר דולג היכי לא חייש כלל והא שלא פריך מעובדא דלקמן דרב קרא בספרא ופתח ובריך משום דמצי מדחי ליה כדאסיקנא ודרב בכהני קרא ותו דממתניתא עדיפא ליה לאקשויי ואין אנו צריכים לכל זה אלא לגרסת הספרים עיקר וקושיין מדקתני רישא פ' של ה' פסוקים קורין אותה ביחיד דמשמע דא"א לקרותה בב' ולהכי אקשינן אמאי למ"ד דולג ולדלוג ולמ"ד פוסק לפסוק דקס"ד דרב ושמואל אפי' היכא דאיפשר בלאו הכי שרי לפסוק או לדלוג ומהדרינן דשאני התם דאיכא רווחא ואינהו לא שרו אלא היכא דלא איפשר. ואיכא למידק לימא ליה לרב דאמר דולג דאיכא משום נכנסין ויוצאין ולשמוחל דאמר פוסק דאיכא משום פ' דלא פסקי' משה יקרא הא' פרש' בראשי' ויחזור הב' כל מה שקרא הא' א"נ שיקרא הב' פ' יהי רקיע ויחזור ויקרא ג' מה שקרא הב' דהא אשכחן שעושין כן בקרבנות החג ולקמן אמרינן אמר אביי ר"ח אדר שחל להיות בואתה תצוה קרו שיתא מואתה תצוה עד ועשית כיור נחשת וי"ל דהכא כי עבדי' הכי אכתי איכא חששא דנכנסין ויוצאין טפי דמסתמא ידעי כלהו בסדרו של יום וכשיצא א' מב"ה וראה שקרא הראשון כל פ' בראשית ולא נשתיירו אלא ג' פסוקים יהא סבור חדא מתרתי או שיקראם א' ואין קורין בתענית אלא בין או שיקרו אותה בב' זה פ' א' וזה ב' ושפוחתי' לקרא מג' פסוקי' וכן הנכנסין כשיחזו' הא לקרו' מה שקרא חבירו הוא סבר שלא קרא חבירו מה שקור' הוא כלל ושאין קורי' היום אלא ב' וכיון שכן יותר טוב הוא לדלוג או לפסוק ובפרשיות החג שא"א בדילוג ולא בפיסוק שהרי אין כאן כדי לקרות בב' ע"כ יש לנו לעשות שיקראו אחרונים מה שקראו ראשונים מיהו כל היכא דליכא חששא דנכנסין ויוצאין שרי לדלוג בין פסוק א' בין כל מה שקרא חבירו כההיא דאביי והפרשה גדולה לז' או יותר וכשיכנס אדם כשיקרא הז' מכי תשא אין כאן מקום טעות וזה ברור וכן נהגו לפעמים כשיש משתה חתנים וקורין רבים בשבת שחוזרין וקורין מה שקראו הראשוני' ויש מעכבין בדבר ואין טעם לדבריהם:

איבעיא להו תענית צבור בכמה פי' דאע"ג דתנן גבי אנשי מעמד שקורין בראשי' ויהי רקיע בג' כדאיתא לעיל דילמא הדר קרי רביעי בפרשת ויחל וכיוצא בה ומדחקינן בכ"ע משום דק"ל זה הכלל דמתניתין דק"ל לרב אשי לקמן:

או דילמא הכא נמי איכא מוסף תפלה יש שפירשו דהיינו שמוסיפין ברכת עננו דאלו כ"ד ברכות הא ליתנהו אלא בג' אחרונות בלבד כדאסיקנא בדוכתיה דמתני' דקתני מה אלו יתרות וכו' תנא ושייר ומשום דמיעוטא איכא כ"ד ברכות לא מוסיפין גברא בכולהו תעניות דהא אמרינן לקמן יום שיש בו ביטול מלאכה לעם כגון תענית צבור ואלו בג' אחרונות ליכא ביטול מלאכה שהרי אסורים במלאכה אלא דמשום ראשונות ואמצעיות מעניינן דהוי רובא הכא נמי אדידהו משגחין דלית בהו כ"ד. ואע"ג דרב אשי דאמר לקמן זה הכלל לאתויי תעניות וט' באב ס"ל התם דבכולהו תעניות איכא מ"ד כ"ד דפשטה דמתני' דקתני מה אלו יתירות ולא אמרי' תנא ושייר מ"מ מה דנקיט תלמוד' השתא או דילמא הכא נמי איכא מוסף תפלה אליבא דהלכת' נקיט ליה ולא לסברה דרב אשי אלא ודאי דענינו הוא דקארי מוסף תפלה ואחרים דמשום ענינו בלחוד לא קארי מוסף תפלה היינו תפלת נעילה שהיה דרכן להתפלל בכל תענית צבור:

ומאי דאמרינן לקמן זה הכלל לאיתויי מענית וט' באב ואלו בט"ב ליכא כ"ד ולא תפיל' נעילה כדאית' במס' פסחים פרק מקום שנהגו האי דנקט ט' באב אשגרת לישן דעלמא נקט א"נ דקסבר דאע"ג דליכ' ביה מוסף תפלה כיון שהוא חמור משאר האחרים בשאר דברים תקנו בו לקרוא ד' כמותם ואמסקנא דא אסיקנא דזה הכלל סימנא בעלמא הוא וזו שיטת רבי' הגדול ז"ל וכן עיקר:

רב אקלע לבבל בתענית צבור ואי ק"ל והא אמרי' דאין תענית צבור בבבל הא כבר פירשה רבי' הגדול ז"ל דהיינו למי' שאין בו דין תענית ציבור להפסיק מבעוד יום ולנהוג בחומרי תענית דאיסור רחיצה וסיכה ונעילה ושאר חומרי תענית ושלא יהא צריך קבלה מבע"י אלא דינו יחידים בעלמא שלא לנהוג אלא באיסור אכילה ושתיה ושלא להפסיק מבע"י ולקבלו עליו מבע"י הא לענין כ"ד ברכות ושופרות זה וזה שוים וטעם הדבר שאינו תענית ציבור לכל הדברים פי' בירוש' משום דלית כאן נשיא כלו' שיהא ראוי לגזור אותו בכל חומרות אלו ולכוף לכל אדם בכך ובמקומו יתבאר עוד בס"ד:

מכדי רב ושמואל קרא מ"ט חתם ולא בריך לאו משום דבעי' מקרא אחרינא וכו' עד לעולם רב בכהני ואע"ג דרב עביד ליה כבוד דמדכ' ליה עילויה כדאית' בב"ק ה"מ בפניו אבל שלא בפניו לא עביד ליה כבוד:

ושמעינן מינה דדוקא משום דשמואל כייף לרב ולא עביד ליה כבוד אלא בפניו הא בכהן שהוא גדול בתורה דת"ח דאלו אתי גבי כנישתא איהו קדים לת"ח מדינא כי ליתיה בבי כנישתא נמי חייב לחלוק לו כבוד ושיהא כהן עם הארץ שבכ"ה קודם משום כבודו חכם שהוא בעיר וכ"כ רבי מאיר ז"ל:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון