ריטב"א/כתובות/יג/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רשב"א ריטב"א מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף פני יהושע הפלאה בית מאיר חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
וצריכא דאי אשמועי' חורבה דמתא וכו' אתיא כריב"ל הא צריכותא לדברי המכשיר מכשיר אפילו ברוב פסולות והא דלא אמרינן דמסייע ליה ואפילו לרב אשי עבדינן צריכותא לרווחא דמלתא דבלא"ה מצי למימר דתנא בעי למתנייה אגב אורחיה כל מיני חורבה:
מיתיבי זו עדות שהאשה כשרה לה פירוש שהיא כשירה לעדות זו ולהכשיר את עצמה ור"י אומר אינה נאמנת אמר להם ר"י אי אתם מודים וכו'. פירש רבי שמעון ז"ל כולה רישא דמתני' מתרצא הוא עד אמרו לו רוב כותים פרוצים בעריות ובמדברת התחיל רבי יהושע לדבר עליהם מה בין בינה לשבויה שאין לה עידי סתירה מן הכותים ואמרו לו לבו יש לה עדים כלומר דעדי שבוי' כעידי ביאה חשיב' קצת אי משום ששהתה בין הכותים אי משום פריץ בסמוך דכותים פרוצים בעריות משא"כ בזו שאין לה עידי יחוד ואין רגלים לדבר לדונה כנבעלת אמר להם שאף זו שאתם חולקים עלי יש עליו עדים שנבעלה במעוברת שכריסה בין שיניה א"ל רוב כותים פרוצים בעריות א"ל אין אפוטרופוס לעריות ובהאי אמר לו א"ל מקשה בתלמיד מאי קאמר להם ומאי קמהדרו ליה. והא דלא אמר תלמודא איפכא מאי קמהדרו ליה ומאי קאמר להם משום דה"ק מאי קאמר להם ר"י מעיקרא שהשיבו לו כן שהרי מה שהשיבו לו רוב נכרים פרוצים בעריות אינה תשובה למה שאמר להם בתחלה אף לזו יש לה עדים שכריסה בין שיניה משום דרוב כותים בעריות אין להם עידי ביאה מן המעוברת הזא' ול"ק על מה דמהדר להו ר"י בתר הכי מכיון דאכתי לא ידעי מה דמהדרו ליה ותלמודא שני לתרווייהו כדמפרש ואזיל כך פי' בתו' ועיקר:
השבתנו על המעוברת מה תשיבנו פירש רש"י ז"ל תשובה מקובלת ונוצחת אתה תשיבנו על המעוברת ול"נ דא"כ כבר חזר בו ר"ג והא חזינא אמוראי דפסקי כר"ג ועבדי כוותיה לכך יש לפרש השבתנו על המעובר' תשובה מוספקת לפי שיטתך דס"ל האשה דמזנה אינה בודקת ומזנה ויש לך להדמות לשבוי' כיון שכן הורעה חזקה מבנות ישראל שנבעלה מה תשיבנו על המדברת שאין בה אלא סתירה בלבד לפי שעה אבל לדידן אפילו מעוברת לא דמי לשבויה דאשה מינה בודקת ומזנה משא"כ בשבויה שאין בידה דאנוס היא אמר להם מדברת היינו שבויה כלומר שאף זו הורעת כחה לחזקת' דסתירה ריעותא הוא ופתח לזנות. א"ל שאני נכרים פרוצים בעריות הן ומסתברא דלא מחסורי מתני' אלא דתנא תני עיקר תשובותיהם כי הוא אמר להם מתחלה מעוברת לד"ה לשבוי' דמי והם השיבו לו אדרבא אף מעוברת לא דמי וכ"ש מדברת דשאני שבוי' דרוב כותים פרוצים בעריות וע"כ נבעלת שם ודוקא משום דאיכא תרתי לריעותא שהיא שבוי' ושהיא בין הכותים הפריצים אבל שבוי' בין פסולי ישראל או נשבית בין הנכרים שאין ידם תקפו עלי' אינה נפסלת וכדבעינן למימר לקמן במכילתן גבי האשה שנתבשה בין הכותים בס"ד והיינו דנקט להם לתרווייהו:
ותיפוק ליה דהכא רוב כשירים אצלה והתם רוב פסולים אצלה פירש"י ז"ל דאדר"י פרכינן היאך הוא אמר דמדברת היינו שבויה דהא איכא בינייהו טובא ולא נהירא דלישנא דתיפוק ליה לא דייק הכי דהכי לשנא בעי למימר ל"ל מהאי טעמא תיפוק ליה דאיכא טעמא אחריני והא לא שייך בדרב יהושע אלא אדרב גמליאל קאי למה ליה למייתי מטעמא דרוב נכרים פרוצים בעריות תיפוק ליה דבלא"ה נמי לא דמיא אשה זו לשבויה דהתם רוב פסולים אצלה והכא רוב כשירים ומהדרי' מהדרי ליה מסייע לריב"ל דאמר לדברי המכשיר מכשיר אפי' ברוב פסולין וא"ת אכתי תקשי לי' דהתם בשבוי' כולם פסולין והכא רוב פסולים בכל דוכתו רובו ככולה הא ליתא דאיכא מעוטא דכשרים וחזקה דגופא מסייע למיעוט' כדאמרי' בעלמא סמוך מעוטי לרובא ואתרא לה רובא. וי"ל דהתם לאו דאתרע לה רובא לגמרי אלא דה"ל פלגא ופלגא ודין הוא שיתאס' מספק וכן פי' ר"ת ז"ל ויש מתרצים להא דאמרינן לדברי המכשירים מכשירים אפילו ברוב פסולים לאו דווקא רובא אפילו כולם דאמרינן דלמא איקרי חד כשר ומעלמא ועבר כאן וזנתה עמו דאשה מזנה בודקת ומזנה כדאמרינן לקמן גבי ארוסה דרוב פסולים אצלה ובוודאי פסולים כולם לבד הארוס אף על גב דההיא לאו ראיה כיון דאיכא ארוס דקבוע לא חשיב כ"ע לגביה אלא כרוב ואיכא למיתלי ביה מאי דתלינן במעוטא דעלמא ומיהו הא דאמרינן בפ"ק דחילין רוב מצוים אצל שחיטה מומחים הם לא בעינן למימר הכי כדפרשינן התם:
מאי טעמא דר"א פירוש דאלו לר"י טעמא תריצא הוו שלא לחלוק דין הבת מדין האישה:
בתה לית לה חזקה דכשרות פי' אבל ר"י סבר דחזקה דאמר מהני לבתה. פשיטא דאע"ג דתפיס מפקינן מיניה שאין אדם יורד לנחלה אלא בראיה ברורה ול"ד להא דאמר בפ"ב דקדושין גבי ארוסה שעברה הוולד שתוקי דאוקימנא דהא קמ"ל דאע"ג דתפס מפקינן מיניה דהתם ס"ד דלא מפקינן מיניה משום דאיכא טעמא דמתלי דארוס טפי מעלמא אבל הכא מאי ראיה לתלות בזה יותר מזה:
אלא שמשתקין אותו מדין כהונה. פי' מדין כהונה ממש לעבוד עבודה וכיוצא בה אבל מתרומה לא משתקינן ליה דסוף סוף בן כהן כשר הוא וקרא נמי דמייתינן והיתה לו ולזרעו אחריו לענין עבודה הוא דכתיב דבעינן זרעו מיוחס אחריו והוא אפי' באמרה לפסול נבעלתי דבוודאי אינו מתייחס ע"פ דמהיכי תיתי להימנא בהא:
ההוא ארוס וארוסתו דאתו לקמיה דרב יוסף היא אומרת מיניה והוא אומר מנאי פי' מעוברת היתה והאי לישנא דאמר אין מנאי מוכח בהדיא שהוא מודה שמעוברת ממנו וודאי ולאו לומר אני באתי עליה דמש"ה לא ה"ל למימר אין מנאי דדלמא כי היכא דאפקרא נפשה לגביה אפקרא נמי לעלמא והכי אמרינן במסכת יבמות גבי אלמנה לכהן גדול ולישנא דאמר רב אפילו היכא דבא עליה ארוס הלכך ליכא לפרושי אלא כדאמרינן והיינו דאמר רב יוסף למאי ניחוש לה חדא דמודה כלומר דכל היכא דמודה דהא כה"ג ליכא מאן דחייש כלל והיינו וודאי משום דאמר אין מנאי וכדפרשינן דאלו לא אמר אלא אני באתי עליה הא איכא רב דחייש לספק ממזר בחד לישנא וכדכתיב'. ועוד דהא אמר ר"י א"ש הלכה כר"ג ועוד דאפילו אין הארוס מודה אלא ששותק מכשיר ר"ג במכחישין לא מכשר דברי וברי הוא וכדאיתא לעיל ולטעמך תקשי לך היא גופא הלכה כר"ג ואת לא תעביד עובדא לכתחילה וכענין שאמרו הלכה ואין מורים כן:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |