רידב"ז/יבמות/ו/א

רידב"ז יבמות ו א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יבמה יבא עלי' לדעתה ולקחה לו לאשה שלא מדעתו. כבר ביארנו בע"ה בריש המסכתא הא דכתב הנמו"י ז"ל דלאבא שאול דס"ל יבמה יבוא עלי' מצוה ושלא לשם מצוה כאילו פוגע בערוה כו' הוא רק מדרבנן דהא ע"כ אבא שאול ס"ל גם כן מתניתין דריש הבא על יבמתו. והתם דרשינן יבמה יבוא עלי' בין בשוגג כו' ולמה לא קמהדר גמ' לאבא שאול מא"ל א"ו דאף אבא שאול דרש נמי יבמה יבא עליה בין בשוגג כו' אך אבא שאול מדרבנן קאמר וכתבתי דזהו אליבא דרבא והגמ' אזיל בריש הבא ע"י בשיטת רבא וע"כ לא מייתי שום דרשא אליבא דאבא שאול משום דלרבא אבא שאול מדרבנן קאמר אבל לרב יצחק בר אבדימא ע"כ אבא שאול מדאורייתא קאמר. ואין להק' א"כ האיך על מתניתין דריש הבא ע"י ובודאי ליכא שום תנא דיחלוק על המתניתין דריש הבא ע"י ולדידי' ליכא למידרש יי"ע בין בשוגג כו' דהא דרש יי"ע למצוה דווקא ז"א דהא ע"פ הירושלמי הזה מבואר דנתרבו דקנה לה בדיעבד אפילו בביאת שוגג מולקחה לו לאשה אפילו שלא לדעתו. ולעולם יי"ע הוא דווקא למצוה ואם לאו כאילו פוגע בערוה ומ"מ בדיעבד קני לה מגזה"כ דולקחה. ואך הגמ' בריש הבא ע"י לא איצטריך לאתוי הדרש אליבא דא"ש משום דהגמ' אזיל בריש הבא ע"י אליבא דרבא דלדידי' אבא שאול מדרבנן קאמר ועיי"ש ודוק:

יבמה י"ע לדעתה פי' מתכונת לשם קנין ולקחה לו לאשה שלא מדעתה פי' אינה מתכונת לקנין אלא לשום זנות ויבמה אפילו על כרחה. כן כתבתי לעיל בפ' ר"ג ה"ד עיי"ש ודוק:

ויבמה אפי' ע"כ ולקחה לו לאשה שלא לדרכה ויבמה אפילו מן הצד אולי מן הצד הוא כמו דאיתא במס' כלה ומובא בטוש"ע א"ח סי' תר"מ דהיא למעלה והוא למטה דרך עזות שניהם כאחד דרך עקש עיי"ש והיינו מן הצד שלא כדרך ביאה הוא למעלה והיא למטה. כדאיתא במס' נדה דף ל' ע"ב עיי"ש אלא מן הצד דהוי דרך עקש והא"מ דבדרך עקש לא קני קמ"ל דקני ומן הצד רבותא יותר משלא כדרכה דשלא כדרכה מותר באקראי כדכ' התוס' והרא"ש ז"ל בס"פ ד"א עיי"ש ומביא הרא"ש ז"ל ראי' מדקאמר התורה התירתך לו במס' נדרים דף כ' ע"ב עיי"ש ואילו מן הצד הוי דרך עקש שאמר דוד המלך ע"ה לב עקש הסר ממני ע"כ קמ"ל דאפילו בדרך עקש מ"מ קני לה. ועי' בנו"ב ז"ל מה"ת שפירש בדרך אחר והנלפענ"ד כתבתי ודוק:

יבמה י"ע ביאה גמורה ולקחה לו לאשה ביאה שאינה גמורה רק הכנסת עטרה ויבמה אפילו בהעראי והנה בבבלי דף נ"ד לא דרשינן כלל שום ריבוי גבי יבמה על העראה ורק ילפינן יבמה ליבם מנ"ל אתיא ביאה ביאה מח"ל. משום דהבבלי והירושלמי אזלי לטעמי' דהנה בבבלי גרסינן העראה דח"ל מנ"ל מדגלי רחמנא ש"ז בשפ"ח מכלל דח"ל בהעראה אדרבה מדגלי רחמנא העראה בח"כ מכלל דח"ל בגמר ביאה. אמר רב אשי א"כ לישתוק קרא משפ"ח ע"כ וזהו דיוקא לשיטת הבבלי דס"ל דגמר ביאה בשפ"ח זו הכנסת עטרה אליבא דשמואל או אפילו למ"ד גמר ביאה ממש בדף נ"ה ע"ב. אבל עכ"פ לא בעינן עד שיפלוט. א"כ שפיר הוי הוכחה דח"ל בהעראה משפ"ח וא"ל אדרבה מדגלי רחמנא העראה בח"כ מכלל דח"ל בגמר ביאה ז"א דא"כ לישתוק קרא משפ"ח אבל לשיטת הירושלמי דבשפ"ח בעינן ש"ז עד שיפלוט א"כ ל"ל דלישתוק קרא משפ"ח דהא ידעינן מדח"כ בהעראה מכלל דשפ"ח בגמר ביאה. ז"א דהא איצטריך ש"ז גבי שפ"ח עד שיפלוט לשיטת הירושלמי הכא במס' סוטה בפ"ק אלא ע"כ דלא ילפינן ח"ל משפ"ח ויבמה ביאה ביאה מח"ל אלא אדרבה ילפינן ביאה ביאה ח"ל מיבמה וביבמה נתרבי העראה מויבמה אפי' בהעראה וא"ל דכהונה גמרינן בירושלמי בפרקין ה"ב קיחה קיחה מיבמה. ונמצא דהבבלי והירושלמי אזלי לטעמי' לשיטת הבבלי גמרינן ח"ל משפ"ח וח"ל דכהונה מג"ש דקיחה מח"כ כדפירש"י ז"ל וחייבי עשה ביאה ביאה מח"ל ויבמה ליבום ביאה ביאה מח"ל ובירושלמי איפכא הוא דיבמה ליבום נתרבי מויבמה וח"ל לא אתיא משפ"ח כנ"ל אלא ביאה ביאה מיבמה וח"ל דכהונה מקיחה קיחה דיבמה כנ"ל:

איזהו העראה ר"י בשם ר"ש עד כדי שתהא אצבע כו' ר"י אמר עד שתיכנס עטרה. פי' דעד שתיכנס מקצת מעטרה או כל עטרה [ותלי בפלוגתא הט"ז והב"ש ז"ל] אבל כדי שתהא אצבע היא נשיקה ופטור עלי'. ר' בא ב"ח בשם ר"י נכנסה העטרה זו היא גמר ביאה העראה היא כדי שתהא אצבע ופריך מה אנן קיימין לענין מאי נפ"מ לענין מאי הוי הכנסת עטרה גמר אם בכל העריות לא בעינן גמר ואם בשפ"ח הא בעינן עד שיפלוט ומסיק דנפ"מ לענין אלמנה לכה"ג ודוק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף