רידב"ז/גיטין/ב/ג
< הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי שיירי קרבן פני משה מראה הפנים רידב"ז תוספות הרי"ד גליוני הש"ס
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מביא נייר חלק ומקרעין כו' ולא כתב ידו של ראשון הוא אלא מרחיב לפניהן את הקרע פי' התוס' ז"ל דמקרעין הוא נייר אחרת מפרשין דהקושיא היא משום דאינו יכול להתקיים בחותמיו. ולפירש רש"י ז"ל והרמב"ם ז"ל דמסרטט בנייר הקושיא הוא הא הסירטוט גופי' חשוב ככתב דהא הקורע על העור כתבנית כתב כשר ומשני מרחיב לפניהן את הקרע והמה יחתמו באמצע ולא על גבי כתב הראשון. וע"כ ניחא הא דאסמיך לזה הברייתא דהקורע על העור כתבנית כתב כשר. והנני תמה על הב"ש ז"ל בס' ק"ל ס"ק כ"ח דמקשה האי קושיא על פירש"י ז"ל והרמב"ם ז"ל מהברייתא דהקורע על העור ומשני דמקרע מקצת מכל אות ומסיק דמכאן ראי' לת"ה ז"ל בחק תוכות אם לא נגמר האות כשר ודי' עכ"ל ז"ל עיי"ש. ובאמת בירושלמי מפו' היא ומשני כדברינו ודוק:
ר' מנא בעי ולמה לינן אמרין רושם לפניהן במים. אם בא ועירר עררו קיים פי' הק"ע ז"ל אינו מובן. והפ"מ ז"ל כתב דגרסינן עדר וג"ז אינו מובן לכן נראה לפענ"ד דנתחלף בכאן אות א' באות ע' א"נ דאל"ף ועי"ן מתחלפים באחה"ע ואיידי דכמה פעמים נשנה במס' הזה תיבות הללו אם בא וערר עררו קיים ע"כ נשתרבב לשון זה בדפוס והכונה פשוט עפ"מ דגרסי' בירושלמי פ"ב במס' סוטה ה"ב גבי מים המאררים מי יכול מראה מים ת"ל ארר אי ארר יכול מראה דיו ת"ל מי הא כיצד מראה מים ומראה ארר שיערו חכמים חצי לוג מים מן הכיור ע"כ ופי' פשוט שם דדריש תיבת המאררים דפי' המאררים הוא שחורים ע"כ יכול דכיון דנמחק דיו של המגילה בתוך המים יהי' מים מועטין כ"כ עד שיהא ניכר המראה דיו ת"ל מים וקפיד רחמנא שיהא מראה מים ומראה דיו ושיערו חכמים בחצי לוג מים מן הכיור יהי' עם דיו המגילה מראה מים ומראה ארר. ומסיק שם דלר"י דס"ל רביעית מים לדעתי' דממעט בכתב עיי"ש הרי מפורש שם דבנותן דיו למים נקרא ארר. וע"כ ה"נ ה"פ ר"מ בעי ולמה לינן אמרין רושם לפניהם במים. ולכאורה צ"ב הא כשירין אח"כ דיו ע"ג המים ונקרא ארר אפשר לא יהי' דבר של קיימא דאין כותבין אלא בדיו בסם בסיקרא ובכל דבר שהיא של קיימא אבל מאן יאמר לן דארר הוי דבר של קיימא. ע"כ מסיק ר"מ בקושתי' ולמה לינן אמרין רושם לפניהן במים ואם בא אח"כ וערר עררו קיים דארר נמי הוי דבר של קיימא ודוק:
על דעתיה דרבי יוסי הגלילי ידות האוכלין כאוכלין נשמעינה מן הדא כתבו על קרן צבי גדרו וחתמו כו' פירש שגדרו הבשר מאתו ובצבי שחוט כשר הא אם חתמו ואחר כך גדרו לא אלמא דידות האוכלין כאוכלין וכן מבאר בס' נו"י ז"ל ודוק:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |